ע"מ 1953/15 אבראהים מוצטפא עבד אל פתאח ציא נ' התביעה הצבאית

העורר מצוי במעצר לצורך חקירה מאז 05.05.15 ומאז הוארך מעצרו מספר פעמים, בבית המשפט קמא בערכאת הערעורים. לאחרונה, הוארך המעצר על ידי כב' השופט רס"ן גיל אלחרר ביום 21.05.15. השופט קמא מצא כי יש תשתית ראייתית מספקת המבססת חשד סביר ועילות מעצר שונות וכי פעולות החקירה המתוכננות מצדיקות את הארכת המעצר ב-11 יום המסתיים ביום 31.05.15.

יש לציין כי עד אותו מועד היה העורר מנוע מלפגוש סנגור, ומניעה זו הוסרה רק לאחר ההחלטה בביהמ"ש קמא.

על הארכת המעצר הוגש ערר ההגנה.

בדיון היום בערר טען הסנגור המלומד כי לאחר ששוחח עם העורר הוא משוכנע כי אין עוד הצדקה למעצר, לטענתו העורר משתף פעולה עם חוקריו, מסר להם את כל הידוע לו על החשדות אשר הוצגו בפניו, הסביר דברים שעשויים להראות חשודים, לרבות העברת כספים לאנשים שונים, הכחיש כל קשר לפעילות של ארגון החמאס, הודה בכך שבירדן הוא מחזיק בכלי נשק ברישיון וטען כי לו נחשד בקשר או בסיוע לחמאס לא היה זוכה למעמד המכובד שיש לו בקרב הנהגת הרשות הפלסטינית. הסנגור המלומד הביע תמיהה על כך כי העורר נעצר רק בדרכו החוצה מן האזור לאחר ששהה בו 4 ימים במסגרת כינוס רב משתתפים של אנשי עסקים, ומפגש עם יושב ראש הרשות הפלסטינית. עוד טען כי  גורמי החקירה אינם מנצלים את ימי המעצר הרבים שעומדים לרשותם, העורר לא נחקר באינטנסיביות הראויה ויש חשש כי גם ימי המעצר החדשים שהושבו לא ינוצלו כראוי. לבסוף טען הסנגור כי, מצבו הרפואי של העורר אינו טוב, הוא סובל מבעיות אחדות המצריכות טיפול רצוף, ולא זוכה למענה נאות במעצר. הוא הביע חשש כי גורמי החקירה עושים שימוש במצב הרפואי כדי להפעיל לחץ על העורר להביאו להודות בדברים שלא עשה.

לאור כל זאת, ביקש הסנגור לשחרר את העורר או לקצר משמעותית את החזקתו במעצר וטען כי ממילא לא יוכל לעזוב את האזור או להימלט מפני גורמי הביטחון.

מנגד טען התובע כי חקירתו של העורר מתנהלת כראוי, נעשו פעולות חקירה רבות וחלה התקדמות המצדיקה את המשך המעצר. התובע טען כי המידע שנאסף עד כה בחקירה מוסיף ומבסס את החשדות, וכי החוקרים מודעים למצבו הרפואי של העורר ודואגים לטיפול רפואי, אך בשום אופן לא יעשה בכך שימוש כאמצעי לחץ בחקירה.

עיינתי בראיות שנאספו עד כה ובדוחות החוקרים. בדקתי היטב אם המידע אשר התחדש מאז הארכת המעצר הקודמת אכן מצדיק את המשך המעצר. כמו כן, בחנתי האם פעולות החקירה המתוכננות מצדיקות את המספר הרב יחסית של ימי המעצר.

מחומר החקירה שהצטבר עולה תמונה שונה למדי מזו שניסה הסנגור לצייר לפי דברים שאמר לו מרשו. דברים רבים שהעורר מכחיש מוצאים ביטוי הפוך בחומר הראיות, ויש חשד כבד כי העורר קשור לפעילות התומכת בחמאס בהיקף גדול.

נחה דעתי כי החוקרים עשו שימוש מושכל וראוי בימי החקירה אשר ניתנו להם עד כה. הדו"ח מפרט פעולות חקירה מורכבות ומשאבים רבים מושקעים בחקירה זו. גם פעולות החקירה העתידיות הן רבות ומורכבות, ומצדיקות את ימי החקירה שהתבקשו. מדובר בפעולות שרבות מהן לא ניתן לבצע כאשר העורר משוחרר ממעצר.

למרות שרצף של 11 ימי מעצר נראה ארוך כשהוא מאושר בשלב כזה של החקירה, אולם לאור אופיין של פעולות החקירה אשר נותרו לביצוע, שוכנעתי כי הייתה הצדקה לרצף ממושך זה.

לפיכך, אני דוחה את הערר ומותיר על כנה את החלטת ביהמ"ש קמא.

ניתנה והודעה היום, 27 במאי 2015, ט' בסיוון התשע"ה, בנוכחות העורר, ב"כ העורר והתוב"ץ.

_______________

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: