החלטה

הרקע

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בציוד מלחמתי. לפי כתב האישום, שנה לפני מעצרו (שהיה ב- 1/5/13) קנה רובה 16-M מאדם ששמו מהנד רג'בי, תמורת 8,500 דינר. מהנד קיבל את הרובה מ-מועתצם ג'עברי, ותמורת התיווך בעסקת הנשק קיבל מהנד 100 דינר.

בבית המשפט הצבאי יהודה ביקשה התביעה לעצור את העורר עד תום ההליכים. כב' השופט סמזר שגוג בחן את חומר הראיות שכולל אמרה מפלילה אחת נגד העורר, וחיזוקים לאמרה זו מפי עדים, המאשרים חלק מן האירועים המוזכרים בה. השופט הנכבד מצא כי יש תשתית ראייתית מספקת לשלב זה. לאור הסיכון העולה מאופיו ה"התקפי" של הנשק שנרכש, לאור העובדה שהנשק לא נתפס וייתכן שעדיין יגיע לידיים עוינות, ולמרות שחלפה שנה מאז רכישת הנשק, קבע בית המשפט קמא כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות, ולא ניתן להסתפק בחלופה למעצר. לכן הורה כב' השופט שגוג לעצור את העורר עד תום ההליכים.

על החלטה זו הוגשה ערר ההגנה.

טיעוני הצדדים

בדיון בפניי טען הסנגור בלהט רב, כי אין ראיות מספיקות ואין עילת מעצר: המפליל הוא בחור כבן 22 שנה, שטוען כי הספיק לבצע עסקאות למכירת 50 או 60 כלי נשק. המפליל מהנד טען כי העורר – המשתכר כ- 4,000 ₪ בחודש כסתת-אבן – שילם לו 8,500 דינרים ירדניים, שבאותה עת היו שווים כ-46,000 ₪. כל זאת תמורת נשק שהיה דרוש לעורר לכאורה עקב סכסוך משפחתי. הסנגור העלה טענות שונות על מחדלים בחקירה – בין היתר על כך שלא נערך עימות בין העורר למפלילו, לא בדקו אם אכן יש סכסוך למשפחת העורר, ולא אימתו אף עסקת נשק נוספת שעליה דיבר העד המפליל. החיזוקים שנמצאו אינם בעלי משקל של ממש.

לטענת הסנגור אף אם יש תשתית ראייתית, אין סיבה לעצור את העורר: אם מדובר בסכסוך משפחתי אין חשש לביטחון האזור; הרשויות לא מיהרו לעצור את העורר, ומאז שהתקבלה אמרתו המפלילה של מהנד ועד למעצרו של העורר חלפו 5 חודשים; מאחר שמזה כשנה העורר לא עשה דבר, אין חשש אמיתי שהוא יבצע עבירות בנשק במהלך משפטו; די בחלופת מעצר ובערובה של מעבידו (שנכח באולם) כדי להבטיח שינהג כנדרש במשפט. הסנגור הגיש פסיקה רבה שתתמוך בטענתו, כי גם בעבירות של סחר באמצעי לחימה יש מקרים שבהם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

התובע המלומד התנגד לבקשת ההגנה. לטענתו, יש תשתית ראייתית מספקת, שכן האמרה המפלילה זוכה לחיזוקים, המקנים לה אמינות. התובע הציג את החיזוקים שמצא באמרות של מחמד רג'בי, וכן את העובדה שאדם ששמו אל עג'לוני – אשר גם הוא הופלל על ידי העד מהנד – נעצר עד תום ההליכים (ע"מ 1252/13), הודה והורשע במה שיוחס לו, ונגזר עליו עונש של 4 חודשי מאסר בגין רכישת אקדח ממהנד (תיק יהודה 1742/13 מחמד אל עג'לוני). אדם נוסף, מועתצם ג'עברי, שהופלל אף הוא על ידי מהנד, נעצר בהסכמה עד תום ההליכים, לאחר שהואשם בארבעה פרטי אישום של סחר בציוד מלחמתי (אם כי סנגורו הודיע במפורש שההסכמה למעצר אינה הסכמה לעובדות כתב האישום). עימות בין העורר לבין מהנד לא היה מוסיף הרבה לאמרה המפלילה, ולכן היעדרו של עימות אינו סיבה להפחית ממשקל ההפללה.

אשר לעילות המעצר, ציין התובע כי עבירה של סחר באמצעי לחימה כמו 16-M יוצרת חזקת מסוכנות ועילת מעצר ברורה. היעדר עבר פלילי אינו מונע מעצר עד תום ההליכים בעבירות של סחר באמצעי לחימה. במקרה זה לא היה שיהוי משמעותי במעצרו של העורר, שכן סמוך מאד לאחר שנמסרה ההפללה מפי מהנד, הוכרז העורר כדרוש לחקירה, וכעבור זמן לא רב – נעצר בביתו. לאור כל זאת, אין לומר כי השופט קמא שגה כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

דיון והכרעה

התשתית הראייתית

הראיה המרכזית נגד העורר היא אמרתו המשטרתית של מהנד רג'בי מיום 15/1/13. באמרה זו מודה מהנד בביצוע עשרות עסקאות בנשק, מכירת תחמושת, סיוע להשלכת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים. בין היתר ציין באמרתו כי נהג לרכוש כלי נשק ממחמד אל רג'בי המכונה "אלרהרוט". הוא מסר כי מעתצם ג'עברי מכר לו נשק, אך לאחר כשבוע התחרט מועתצם וביקש את הנשק בחזרה.

בעמוד 3 לאמרתו מסר מהנד, כי כשנה קודם לכן ביקש ממנו עמאר אלרג'בי לקנות נשק מסוג 16-M "בגלל בעיות משפחתיות". את הנשק קיבל מהנד ממעתצם, ומכר אותו לעמאר תמורת 8,500 דינר. בעסקה זו הרוויח דמי תיווך של 100 דינר. מהנד מונה עוד עסקאות מכירה של כלי נשק שאותם קיבל ממעתצם, שגם בהן שימש למעשה מתווך. בנוסף מסר מהנד, כי מכר לאחיו מחמד רג'בי 300 כדורי אקדח, וכי ראה את אחיו ואדם נוסף יורים באוויר מנשקם אחרי ניצחון הפתח בבחירות. פרט נוסף שהודה בו היה, שביחד עם מחמד אל רג'בי ומעתצם אלג'עברי השליך אבנים לעבר סיור רגלי של חיילי צה"ל בחברון, וביחד עם מחמד ח'לף ואדם נוסף השליך אבנים במהלך לוויה להרוג (שאהיד).

אחיו של העד מהנד, ששמו מחמד אלרג'בי, מסר באמרתו מיום 20/1/13 כי לפני כ- 3 שנים היה סכסוך בין משפחתו (משפחת רג'בי) לבין משפחות אלג'מל ו-אבו מיאלה "בגלל סיפור של בחורה". במסגרת הסכסוך ירו על בית המשפחה, והעד (מחמד) השיב בירי מאקדח באוויר. עוד הודה מחמד רג'בי כי אחיו (מהנד) מכר לו כ- 50 כדורי אקדח 9 מ"מ וכן מסר לידיו רובה מאולתר. ביום שניצח מועמד משפחת רג'בי בבחירות לעירייה בחברון – ירה מחמד לאות שמחה מן הרובה שנתן לו מהנד אחיו, ולאחר מכן החזיר את הרובה למהנד. מחמד הזכיר גם כי ביחד עם אחיו מהנד ירה מרובה מאולתר מספר כדורים כדי לבדוק את תקינות הרובה. לשאלת החוקר מסר מחמד כי אחיו עושה עסקאות נשק עם מספר אנשים, ביניהם מחמד אלרהרוט.

מחמד ח'לף מסר באמרה מיום 4/3/13 כי ראה את מהנד רג'בי מחזיק ברובה ציד, יצא עמו את ואדי סמוך כדי לירות ברובה, אך הרובה היה מקולקל ולא ירה. מחמד נשאל האם נכונים דברי מהנד באמרתו, כי נכח בעסקה שבה מכר מהנד רובה לאדם בשם פידאא. העד הכחיש את הטענה ואמר שלא נכח בעסקה כזו. כמו כן הודה כי היה עם מהנד בלוויה של הרוג, אך טען כי לא השליך חפץ כלשהו במהלכה.

מעתצם ג'עברי נחקר ביום 24/1/13 על הקשר שלו עם מהנד רג'בי. הוא הודה כי יש ביניהם קשר, אך הכחיש בתוקף ביצוע עסקאות נשק כלשהן. לדבריו, מעולם לא החזיק בנשק, ולא סחר בו יחד עם מהנד.