ע"מ 1668/15אוסאמה מוחמד אחמד עטוה נ' התביעה הצבאית

העורר נתון במעצר לצורך חקירה מאז 23/3/15, ומעצרו הוארך לאחרונה ב- 15 יום בידי כב' השופט רס"ן שי שלהבת, כך שהוא צפוי להסתיים ב- 22/4/15. השופט הנכבד כתב בהחלטתו כי בחן גם את תוכניות החקירה הקודמות וגם את הפעולות המתוכננות, והשתכנע כי יש צורך במיצוי החקירה בכל הנושאים שהוזכרו בתוכנית החקירה, ולשם כך יש צורך במלוא 15 ימי המעצר שביקשו החוקרים.

על החלטה זו הוגש ערר ההגנה.

בעת הדיון בערר עמד בתוקפו צו למניעת מפגש בין העורר לבין סנגורו, ולכן נערך הדיון בערר בשני שלבים. תחילה טען בפניי הסנגור בלא נוכחות העורר. לאחר מכן יצא הסנגור את האולם והעורר הוכנס אליו והשמיע טענותיו בפניי.

הסנגור המלומד טען, כי בדיון בערכאה הראשונה נמסר לבית המשפט – ובעקבותיו גם לסנגור - מידע לא נכון על משך מניעת המפגש עם העצור: נאמר כי המניעה תוסר ב- 8/4/15 בחצות, למרות שבאותה עת היה קיים צו למניעת מפגש עד יום 12/4/15. עוד טען, כי מפרוטוקול הדיון שנמסר לו נמחקו בידי החוקר שלא כדין מספר שורות, שתיעדו את דברי העצור בדיון.

לדבריו, הגיש עתירה לבית המשפט העליון בשתי הסוגיות הללו, אך הוא מבקש שגם בית המשפט הצבאי לערעורים ידון ויחליט בכך, בנוסף לדיון בהצדקה להמשך המעצר והחקירה.

לדברי הסנגור, בשלבים קודמים החקירה הייתה אינטנסיבית ביותר ונמשכה שעות רבות, ולכן ביקש שאבחן אם ננקטים בחקירת העורר גם כעת אמצעים פסולים, שעלולים לגרום לו להודות בדברים שלא עשה.

העורר טען, כי סיים את חקירתו ומסר אמרה משטרתית כבר לפני ימים רבים, ולכן אין הצדקה להמשך מעצרו. לא היו לו טענות בנוגע ליחס כלפיו כעת במעצר. את עיקרי דבריו מסרתי לסנגור בעל פה, לאחר שהעורר יצא מן האולם.

התובעת הצבאית טענה, כי השורות שנמחקו מן הפרוטוקול שנמסר לסנגור תיעדו דברים שנוגעים לתוכן החקירה ולא רק לתנאי המעצר או ליחס אל העורר. כל עוד עומד בעינו צו למניעת מפגש בין הסנגור לבין העורר, יש הצדקה למנוע את הבאת דברי העורר לידיעת הסנגור, גם בדרך של מחיקת השורות מן הפרוטוקול. התובעת הפנתה לתקנה 7 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)(דחיית פגישת עצור בעבירות ביטחון עם עורך דין), תשנ"ז-1997, בה נקבע כי בהליכים דומים בישראל, שמתנהלים בלא נוכחות העצור או סנגורו, אין להעביר לעיון הסנגור או העצור את פרוטוקול הדיון. עוד טענה התובעת, כי החוקר הסב את תשומת ליבו של בית המשפט קמא לחשש שמסירת הפרוטוקול לסנגור תוביל לשיבוש הליכי המשפט, ובית המשפט הותיר לשיקול דעתו של החוקר מה למסור להגנה ומה להסתיר מעיניה.

עיינתי במסמכים הרבים מחקירתו של העורר, שאותם הציגה בפניי התביעה. החשדות נגד העורר נוגעים לנסיעתו האחרונה ללבנון, ולאפשרות שהיה מעורב שם בפעילות נגד ביטחון האזור. על פני הדברים נראים החשדות מבוססים למדיי, והם התחזקו עוד יותר במהלך החקירה. מכאן, שיש הצדקה למיצוי חקירתו של העורר. החקירה מתנהלת בשקידה ראויה, ומושקעים בה מחשבה ומשאבים רבים בניסיון לברר מה מידת מעורבותו של העורר בפעילות האסורה בלבנון ובאזור. מצאתי שתוכנית המשך החקירה תואמת את מצב הדברים הנוכחי, כוללת פעולות חקירה רלוונטיות המחייבות שהייה במעצר, וגם בהתחשב בהתמשכות המעצר ובמניעת המפגש עם הסנגור - משך החקירה והמעצר שאושרו בבית המשפט קמא הם סבירים.

אשר לטענות ההגנה בנוגע למניעת המפגש עם הסנגור ומחיקת שורות מן הפרוטוקול: כיוון שלפי טענת הסנגור הדברים נכללו בעתירה שהגיש לבית המשפט העליון בישראל, לא ראיתי מקום לדון בהם בהרחבה.  

אזכיר רק כי ב-ע"מ 3162/14 ג'ומעה חואג'ה הבעתי דעתי, שהרעיון העומד בבסיס צו מניעת מפגש בין סנגור לעצור הוא שלילת האפשרות להעברת מידע ביניהם שישבש את החקירה או יפגע בביטחון האזור. מסיבה זו אישרתי באותו מקרה שלא למסור לעצור את פרוטוקול הדיון, ושלא להקריא באוזני העצור דברים שאמר הסנגור בחלק הדיון שנערך שלא בנוכחות העצור. עם זאת, התרתי לספר לעצור על דברים שאמר סנגורו, אשר ברור שלא יהיה בהם שיבוש הליכי המשפט.

בעניינו של העורר שבפניי, פרוטוקול חלקו של העורר בדיונים בערכאה הראשונה ובערר כולל דברים, שלהערכתי חשיפתם עשויה לשבש את חקירת הפרשה. לכן כל עוד עומד בעינו צו מניעת המפגש עם הסנגור, אין מקום לפרסם את תוכן דברי העורר או להעביר לידיעת ההגנה את חלקו בפרוטוקול הדיונים.

ערר ההגנה נדחה.

ניתנה היום, 15 באפריל 2015, כ"ו בניסן התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

שופט