ע"מ 1094/16

הרקע

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו את העבירות הבאות:

• החזקת נשק – על כך שביום 15/2/15 נתפסו ברכבו חלקי נשק, לרבות כוונת, קנה וצינורית גזים, ידית דריכה ומכלול של רובה 16-M.
• ניסיון לסחר בציוד לחימה – על כך שסמוך לפני יום 10/9/15 פנה לאדם לא ידוע והציע לקנות ממנו נשק "מיני עוזי". הנשק הוצע לו תמורת 24,000 עד 25,000 ₪. המשיב הציע את העסקה לנאדר דעאג'לה (להלן – נאדר), אך האחרון אמר לו שהמחיר גבוה מדי. נאדר אמר למשיב כי הוא יודע על אדם אחר שמעוניין לקנות נשק חדש, וביקש שהמשיב ישיג נשק כזה. המשיב אמר ש"יסמוך על האל".

• ניסיון לסחר בציוד לחימה – על כך שסמוך לפני יום 10/9/15 פנה לאדם לא ידוע במטרה לקנות ממנו נשק של צה"ל שנמצא ברשותו. הוצע למשיב לקנות את הנשק תמורת 78,000 ₪, המשיב הציע 50,000 ₪, ולא הושגה הסכמה. המשיב התקשר לנאדר ושוחח עמו על העסקה. נאדר אמר למשיב, כי המחיר המתאים הוא עד 55,000 ₪ והציע שלא ישלם יותר מ- 60,000 ₪.

לאחר הגשת כתב האישום ביקשה התביעה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

הבקשה נדונה בפני כב' השופט סא"ל עזריאל לוי. הוא החליט לדחות את הבקשה, מאחר שלדעתו אין די ראיות הקושרות את המשיב למעשים. הראיות שבבסיס פרט האישום הראשון – תפיסת חלקי הנשק ומציאת DNA של נאדר על קנה הנשק שנתפס - היו ידועות למשטרה כבר בפברואר 2015 והיא שחררה את המשיב בערבות ולא הגישה נגדו כתב אישום באותו מועד. הראיות שבבסיס פרטי האישום האחרים הן האזנות סתר שבוצעו לאחרונה, אך לדעת השופט הנכבד המשטרה לא הצליחה להוכיח כי המשיב הוא הדובר בשיחות עם נאדר על עסקאות הנשק. בהקלטות מכונה הדובר "אבו אלעז", אך המשיב הכחיש בתוקף שזהו כינויו, וטען כי נאדר הוא נרקומן שמנסה להפלילו כבר מאז פברואר 2015.

השופט לוי ציין, כי לו היו ראיות מספיקות היה מקום לעצור את המשיב עד תום ההליכים אך בהיעדר ראיות כאלה, אפשר להסתפק בשחרור בערבות של 10,000 ₪, וערבות צד ג' של 25,000 ₪.

על החלטה זו הוגש ערר התביעה.

טיעוני הצדדים בערר

טענתה העיקרית של התביעה היא, שבית המשפט קמא שגה בקובעו, שלא הוכח שהמשיב הוא בן שיחו של נאדר בשיחות הטלפון המוקלטות. נאדר אישר באמרותיו כי "אבו אלעז" הוא ג'לאל שחרורי, והצביע על המשיב כמי ששוחח עמו. לא ניתן הסבר לכך ש- DNA של נאדר נמצא על חלק נשק שנתפס במכוניתו של המשיב בפברואר, והמשיב מסר בחקירתו שנאדר אינו הנרקומן שניסה להפלילו בפברואר  2015 וכי כיום אין סכסוך בינו לבין נאדר.

ברשות המשיב נתפס טלפון נייד, שכרטיס ה- SIM לא נמצא בו. הדבר מנע את גילוין של שיחות שניהל המשיב בתקופה שקדמה למעצרו. הדבר מתיישב עם התנהלות של מי שחושש שייחשפו שיחות אסורות שניהל.

כמו כן, בחקירתו בפברואר בקשר עם חלקי הרכב שנמצאו במכוניתו, המשיב השתמש בכינוי "צינור" כדי לתאר קנה של רובה, וכך עשה גם הדובר בשיחות עם נאדר. הדבר מהווה חיזוק לזיהויו של המשיב כמי נשמע בהקלטות. לכן, לדעת התביעה יש ראיות לכאורה, ויש עילת מעצר המצדיקה להפוך את החלטתו של בית המשפט קמא.

הסנגור המלומד טען, כי הראיות הקיימות אינן קושרות את המשיב לשיחות הטלפון שהוקלטו. לדבריו, מן האמרות בחקירת נאדר עולה, שהוא לא אמר מיוזמתו כי "אבו אלעז" הוא המשיב, אלא שבשאלות שהופנו לנאדר ובתשובות שרשמו מפיו, החוקרים הם שרשמו את שמו של המשיב בצמוד לכינוי "אבו אלעז", כאילו ברור שמדובר באותו אדם.