ע"מ 1084/16, התביעה הצבאית נ' פאדי תחסין אחמד זערור

ביום 11.12.15 נגנב טרקטור מהיישוב להבות חביבה שבישראל. על פי החומר הראייתי הקיים בתיק, עליו אין חולק ממשי, הטרקטור הועמס בשלב מסויים על משאית שנסעה בכביש 6 לכיוון דרום עד שהגיעה לכפר עקב בתחומי איו"ש. הטרקטור נתפס לבסוף ברשותו של חאזם אבו קוידר, כ-12 שעות לאחר מכן. זה מסר כי התבקש על ידי המשיב להעביר את הטרקטור האמור תמורת תשלום.

המשיב עצמו הכחיש בחקירתו את המיוחס לו, אולם לנוכח פלטי שיחות שהופקו עולה כי אכן שוחח עם חאזם, ומכאן כי קיימות ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב באירוע. הוגש נגד המשיב כתב אישום בעבירות של גניבת רכב ושל הפרת הוראה בדבר סגירת שטח בגין הגניבה שבוצעה, כאמור, בשטח ישראל. בד בבד הוגשה גם בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה להחזקת רכוש גנוב, אולם לא מעבר לכך, ועל כן הורה על שחרורו של המשיב בתנאי שיפקיד 10,000 ₪, וכן תיחתם ערבות צד ג' על ידי שני ערבים ישראלים.

התביעה טענה בערעור שלפניי כי בית משפט קמא טעה כאשר קבע שאין ראיות לכך שהמשיב מעורב בעבירת הגניבה עצמה, שכן לנוכח סמיכות הזמנים לאירוע הגניבה, קמה "חזקה תכופה" ממנה יש להסיק כי המשיב, בהעדר הסבר או ראיה סותרת מטעמו, היה מעורב בגניבה עצמה.

אקדים ואומר כי מעבר לשאלה האם בתי המשפט הצבאיים כלל מוסמכים לדון בעבירת גניבת הרכב, גם מבחינה ראייתית סברתי כי קיים קושי לייחס למשיב את הגניבה עצמה.

באשר לסמכות בעבירת הגניבה, כבר נקבע על ידי נשיא בית המשפט לערעורים בע"מ 3390/14 חוסיני נ' התביעה הצבאית (פורסם בנבו, 11.1.2.15) כי עבירת גניבת הרכב המבוצעת בישראל משתכללת ומסתיימת בשטח ישראל, ואין לומר כי היא נגררת או נמשכת אל תוך שטחי האזור. אשר על כן, כלל אין סמכות לבתי המשפט הצבאיים לדון בעבירת הגניבה, שבוצעה מחוץ לאזור.

גם מבחינה ראייתית קיים קושי לייחס למשיב מעורבות בגניבה עצמה, ובעבירת היציאה מהאזור ללא היתר הנלווית לה. כאמור, מהראיות הקיימות בתיק עולה כי הגניבה בוצעה על ידי כנופיה, אשר דאגה לפרוץ למקום בו היה הטרקטור, להוציאו אל מחוץ ליישוב ולהעמיסו על משאית שהעבירה אותו אל כפר עקב. מעדותו של חאזם עולה כי אמנם המשיב הוא זה שיצר עמו קשר וביקש להעביר את הטרקטור מכפר עקב למקום אחר, אולם מי שהעמיס את הטרקטור על המשאית של חאזם היו אנשים אחרים שהמשיב אינו ביניהם.

למעשה, אין כל ראיה הקושרת את המשיב לביצוע הגניבה או לטרקטור באופן ישיר, הגם כי נראה שהוא קשור לגורמים שביצעו את הגניבה בפועל. "חזקה תכופה" מתייחסת למי שהרכוש הגנוב נמצא בחזקתו. הטרקטור לא היה בחזקתו של המשיב אלא בחזקת אחרים. ייתכן שהמשיב היה מעורב בגניבה, וייתכן כי היה גורם מתווך בלבד. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי המדובר בקושי ראייתי, שבודאי יש בו כדי להשפיע על האפשרות לנקוט בחלופה. קל וחומר, שכלל לא ניתן לייחס לו את עבירת הגניבה בבית המשפט באזור, אלא רק בבית המשפט המוסמך בישראל, ולכל היותר ניתן לייחס לו באזור עבירה של החזקת רכוש גנוב, או עבירה של שימוש ברכב ללא רשות, אם התקיימו יסודותיהם לגביו, וגם זה כלל לא ברור במקרה זה.

אשר על כן, אינני סבור כי יש להתערב בהחלטת בית משפט קמא, ולפיכך הערר נדחה.

ניתנה היום, 20 בינואר 2016, י' בשבט התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: