ע"ח 8277-06-15 - פסקדין

1.בעניינם של המשיבים מתנהלת חקירה בחשד לביצוע עבירות שוחד והלבנת הון. החקירה הפכה גלויה במהלך חודש דצמבר 2014 ובמסגרת הליכיה ניתנו צווים להקפאת חשבונות בנקים (להלן: "הצווים").

2. ביום 11.2.15 דן בית משפט קמא בבקשה שהוגשה לביטול הצווים והורה על ביטול הצו שהוטל על חשבונם של המשיבים בבנק מזרחי טפחות (להלן: "הבנק") באופן שיושב לידיהם כלל הסכום המופקד בו, 267,000 ₪. שני הצדדים עררו על ההחלטה וביום 25.2.15 קבע בית משפט זה כי יושב לידי המשיבים סך של 100,000 ₪ (להלן: "ההחלטה בערר הראשון").

3.ביום 3.5.15 הוגשה בקשה לבית משפט קמא, מטעמם של המשיבים, לבטל את הצווים הנוגעים לכספי קרן חיסכון של המשיב 1 בסך של 220,000 ₪ וכספי קרן הפנסיה של המשיבה 2 בסך של כ-90,000 ₪ (להלן: "הבקשה").

בבסיס הבקשה עמד הצורך לאפשר למשיבים צרכי מחיה סבירים וכן נטען כי נוכח מהות הכספים המבוקשים, אף לא קמה עילה לתפיסתם.

ביום 31.5.15 ניתנה החלטת בית משפט קמא בבקשה. במסגרתה הורה כי יתרת הכספים המצויים בבנק, בסך של 167,000 ₪ (להלן: "הסכום"), יוחזרו לידי המשיבים (להלן: "ההחלטה").

4.בהחלטה קבע בית משפט קמא "שאכן קיים חשד סביר, ואולם עילת התפיסה והחילוט היא בעייתית: ככל שחולף הזמן, והמבקשת אינה מתמקדת בעילה מבוררת, לפי פקודת סדר הדין הפלילי או חוק איסור הלבנת הון, אלא בוחרת ליצור לעצמה דין חילוט המכיל את ההוראות הפוגעות בזכויות אדם, תוך התעלמות מיישומן של ההוראות שנועדו להגן עליהן, באופן שרירותי, ייטה בית-המשפט לשנות את נקודת האיזון (דנ"פ 3384/09 אברם נגד מדינת ישראל – 26.7.09).

ככל שחולף הזמן, וההליך החקירתי אינו מגיע לנקודת ציון, כאשר המבקשת אינה מוסרת הערכת זמן עתידית לסיום החקירה, יש להעניק משקל נכבד יותר לזכותו של אדם לקניינו ולחירות הפרט."

כמו כן הדגיש בית משפט קמא את הזמן הניכר שחלף, מאז הוצאו הצווים, בלא שחלה כל התקדמות בחקירה וכן את העובדה כי סיומה אינו נראה לעין. בנוסף הדגיש את התעצמות הפגיעה בקניינם של המשיבים, נוכח תחולת הצווים גם על זיכויים כספיים ממקורות לגיטימיים, תוך הסתמכות על עילת חילוט "בשווי".

משכך ואף בהסתמך על ההחלטה בערר הראשון, קבע בית משפט קמא כי יש בחלוף הזמן כדי להוות טעם להורות על שחרור הסכום, כדי לאפשר למשיבים לכלכל את חייהם והורה כאמור.