ע"ח 47467-11-16 ראובני נ' משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה - פסקדין

בפניי ערר על החלטת ביהמ"ש קמא מיום 20/11/16 בגדרה נדחתה בקשה להחזרת תפוס שהוגשה לפניו. למעשה עתרה העוררת בפני ביהמ"ש קמא להחזיר לה טלפון נייד שנתפס במהלך חקירתה אצל המשיבה. החקירה נוהלה בגין עבירות שיוחסו לעוררת שהם קשירת קשר לביצוע פשע ואיומים.

ביהמ"ש קמא דחה את הבקשה וקבע כי מדובר בחקירה שנמצאת בראשיתה. ביהמ"ש קמא קבע, לאחר שעיין בתיק החקירה, כי קיים חשד סביר הקושר את החשודה לביצוע העבירות המיוחסות לה. ביהמ"ש קמא קבע גם שהחשד המיוחס לעוררת מצדיק בדיקה וחקירה לרבות, אך לא רק, תפיסת הטלפון הנייד וביצוע חיפוש בו, כאשר פעולה זו בוצעה על פי צו.

ביהמ"ש קמא דחה את הטענה כי אין להתיר תפיסת הטלפון וחיפוש במקרה דנן בו החשד הסביר לביצוע העבירות אינו חשד לביצוע אותן עבירות באמצעות הטלפון הנייד. ביהמ"ש קמא קבע כי פרשנות ב"כ העוררת בנוגע להוראות החוק בעניין הינה מרחיבה מדי.

ביהמ"ש קמא קבע כי התכלית בגינה תפסה המשיבה את הטלפון הנייד מצדיקה המשך תפיסתו ופריקת המידע הנדרש לחקירה, המצוי בו. זאת בכפוף להחזרתו לידי העוררת לאחר תום החיפוש, ובהתבסס גם על הצהרת נציג המשיבה, עליה חזר גם נציג המשיבה בפניי, כי החיפוש יעשה באופן שפרטיות העוררת תפגע באופן מינימלי, ורק לצורך איתור חומר שהוא רלוונטי לקידום החקירה המתנהלת כנגד העוררת.

ביהמ"ש קמא קבע כי איזון האינטרסים בין צורכי החקירה לזכותה של המבקשת לפרטיות יבוצע בצורה סבירה, במקרה דנן, אם יותר ביצוע חיפוש בהסתמך על הצהרות המשיבה, שתוארו לעיל.

בהתאמה, בקשת העוררת בביהמ"ש קמא נדחתה. הותר למשיבה להמשיך בחיפוש. אציין כי בקשת העוררת לעכב ביצוע החלטתו של ביהמ"ש קמא במעמד צד אחד לא נענתה. ביהמ"ש ביקש תגובת המשיבה לבקשה זו עד יום 22/11/16. התגובה הוגשה במועד וממנה הוברר כי עד מועד הגשת התגובה כבר סיימה המשיבה את ביצוע פעולות החקירה הנדרשות מתפיסת הטלפון, דבר המאיין את הצורך בהמשך דיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

משכך, הטענות לעניין התנהלות שאינה נאותה מצד המשיבה אינם במקומם. במקרה דנן המשיבה לא פעלה בניגוד לצו תקף. החלטת ביהמ"ש קמא הייתה להתיר למשיבה להמשיך לבצע חיפוש בטלפון הנייד. החלטה זו לא עוכבה, ובדין פעלה המשיבה משהמשיכה בפעולות החקירה. זאת גם כדי להאיץ פעולות חקירה בעניינה של העוררת ולסיימן בהקדם. דבר זה תואם את אינטרסי העוררת עצמה.

מעיון בהודעת הערר עולה כי הטענות שהועלו בה הועלו גם בביהמ"ש קמא ונידונו. לא הובאה בפניי אסמכתא כלשהי באשר לפרשנות הנטענת של ב"כ העוררת כי תפיסת טלפון וחיפוש מידע רלוונטי בו לחקירה מתנהלת אפשרי רק מקום בו העבירה בגינה מתנהלת חקירה בוצעה באמצעות הטלפון. אני שותפה לעמדת ביהמ"ש קמא כי מדובר בפרשנות מרחיבה מדי אשר תסכל ללא צורך ובאופן גורף ביצוע חקירות. אני סבורה שאין לאמץ פרשנות המרחיבה שניתנת ע"י ב"כ העוררת ויש לדון בכל מקרה לגופו. אני סבורה שבמקרה דנן הנסיבות שנידונו ונבדקו ע"י ביהמ"ש קמא, באופן סביר, תוך מתן נימוקים ואין הצדקה לשינוי החלטתו.

עיינתי בפסק הדין שהוגש ע"י ב"כ העוררת. מדובר בפס"ד שניתן בערעור על הכרעת דין במסגרתו נידונה תקפות ראייה שהתקבלה אגב חיפוש במכשיר טלפון. אין להסיק מהאמור בפסק הדין שהוגש דבר על הבקשה כאן. זו הוגשה במסגרת חקירה מתנהלת הנמצאת בראשיתה. הטענה כי אין לאפשר חקירה אם לאחר מכן ראייה שתתקבל במהלך החקירה לא תהיה קבילה אינה טענה. כאמור, יש לדון בכל מקרה לגופו ואין להסיק מהאמור בפס"ד שהוגש לי כי בכל מקרה ראיה שהוצאה מחיפוש כדין בטלפון נייד אינה קבילה.

אשר לטענות לעניין מעורבות נוגעים בדבר בחקירה המנוהלת נגד העוררת רק בשל העובדה כי ביתה של המתלוננת נגד העוררת הינה קצינת משטרה, אינני סבורה שטענה זו רלוונטית לענייננו. אינני סבורה גם כי טענה זו הוכחה כראוי. כאמור, מדובר בחקירה המתנהלת בראשיתה. מדובר בפעולות חקירה נדרשות שעניינן תפיסה וחיפוש במכשיר טלפון לצורך השגת ראיה, אינני רואה הקשר בין טענות הנטענות לעניין קרבה משפחתית בין המתלוננת לקצינת משטרה כלשהי לבין הצורך לאפשר למשטרה להמשיך החקירה כנדרש בתיק זה.