ע"ח 13434-11-14 מדינת ישראל נ' אלרייאט ואח'

הערר – רקע

1.זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת שרה חביב), בה"ת 11432-09-14, לפיה התקבלה בקשת המשיבים להשבת תפוסים, כספים בסכום של 1,750,000 ₪ אשר נתפסו במהלך חיפוש.

כנגד המשיבים הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום המייחס להם עבירות בשני אישומים: האישום הראשון מתייחס למשיב 1 בלבד, ובמסגרתו מיוחס לו ביצוע עבירות של הגשת דו"ח כוזב, שלוש עבירות לפי סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה, ניהול ספרי חשבונות כוזבים ארבע עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה, ועורמה ותחבולה ארבע עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, האישום השני מייחס לשני המשיבים, שהינם אחים, עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 400(א)(1) לחוק העונשין, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סייפא ו- 420 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, והדחה בחקירה עבירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין.

על פי האישום הראשון, המשיב 1 עבד כרופא שיניים עצמאי, ומעבר למחזור הדיווחים אשר דיווח לרשויות המס, היו לו הכנסות נוספות ממקור שאינו ידוע למאשימה, הוא נמנע מלדווח על הכנסותיו הנוספות וצבר סכום של כ- 1.75 מיליון ₪ במזומן, בכוונה להשתמט ממס נקט בעורמה ותחבולה בכך שהסתיר את הכסף במחסן ביתו בתוך דליים/כדים אשר נקברו באדמה מתחת לרצפת הבטון של המחסן, והמשיב 1 תיאם גרסאות עם אחיו ועשה שימוש בצוואה מזויפת על מנת להציג מצג שווא לפיו מקור הכסף הינו בירושה שקיבל מאמו, ובמעשיו ניהל ספרי חשבונות כוזבים ובכוונה להשתמט ממס בכך שלא כלל בהם את הכנסותיו מהמקור אשר אינו ידוע, והגיש דוחות כוזבים בכוונה להשתמט ממס.

על פי האישום השני, המשיבים קשרו קשר לשבש את החקירה ולהוליך את המשטרה שולל בטענה שמקור הכסף הינו בירושה. המשיב 2 הציג מסמך מזויף הנחזה להיות צוואה חתומה, פנה לאחיו ואחיותיו והדיחם למסור הודעה שקרית במשטרה, והמשיב 1 המתין מחוץ לחדר החקירות בו תושאלו אחיו ואחיותיו, ערך עימם בירור לגבי השאלות שנשאלו והתשובות שמסרו, ועדכן את המשיב 2 לגבי האמרות הללו, כאשר ישבו המשיבים בניידת משטרה.

כתב האישום כולל בקשה לחילוט רכוש לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט – 1969 (להלן: "פקסד"פ"), בה התבקש להורות כי בנוסף לכל עונש אשר יושת על המשיבים יחולט כספו של המשיב 1 בסך 1,750,000 ₪ אשר נתפס ע"י המשטרה במהלך החקירה, ונטען כי זאת באשר בוצעו בחפץ ולגביו העבירות המפורטות באישום הראשון והשני.

2.המשיבים הגישו לבית המשפט קמא בקשה להחזרת תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקסד"פ (ה"ת 11432-09-14), במסגרתה נטען כי תפיסת הכספים אינה חוקית ומנוגדת לצו החיפוש הואיל וצו חיפוש אשר ניתן ע"י בית משפט השלום בבאר שבע, התיר ביצוע חיפוש ותפיסת אמצעי לחימה, בחיפוש שנערך אלו לא נמצאו כלל, החיפוש הורחב, ולאחר שפורקה רצפת בטון באחד ממחסני הבית נמצאו כספים בשווי של כ- 1,750,000 ₪ במזומן ומט"ח. נטען לפגמים העולים מדוחות החיפוש בדבר אי ביצועו בפני שני עדים ואי ציעון העילה, החשד והסמכות לתפוס את הכספים, ולמרות שהסמכות שהוקנתה היתה לתפוס אמצעי לחימה בלבד, תפסו השוטרים את הכספים ללא הסבר. נטען כי תפיסת הכספים מנוגדת לחוק, המערערת נהגה שלא כדין עת תפסה את הכספים, ואין כל בסיס חוקי לבקשת החילוט, ולאור אי חוקיות התפיסה, התבקש בית המשפט קמא להורות על השבת הכספים למבקשים.

התקיים דיון ובית המשפט קמא קיבל את בקשת המשיבים, מנימוקים אשר לא באו בבקשה להחזרת תפוס, למעט האמירה הכללית על כי אין בסיס חוקי לבקשת החילוט.