ע' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

לפניי בקשת החייב למתן הפטר.

השאלה העמדת לדיון היא האם בנסיבות העניין, יש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי. עיקר המחלוקת הוא בשאלה אם החייב, שהוא בבחינת "דורש עבודה" ומקבל קצבת הבטחת הכנסה, ממצה את כושר השתכרותו.

רקע כללי

1. ביום 28/9/14 ניתן צו כינוס לבקשת החייב, במסגרתו הוטל על החייב צו תשלומים חודשי בשיעור 400 ₪. כנגד החייב הוגשו 3 תביעות חוב בסכום כולל של 373,962 ₪ ובתוך כך, חוב מזונות למל"ל בדין קדימה בסך 123,272 ₪. הנושים הנוספים הם עיריית תל-אביב (246,676 ₪) ומגן דוד אדום (4,014 ₪).

    

2. דיון ראשון בעניינו של החייב התקיים ביום 18/4/16 במהלכו בא המנהל המיוחד בהמלצה ליתן לחייב הפטר בכפוף להעמדת הקופה על סך של 11,000 ₪ (משמע, נכון לאותה עת, תוספת של 4,000 ₪). אולם, נוכח הודעתו של החייב, כי בדעתו להגיש בקשה להפטר מחוב המזונות ועל מנת לאפשר הגשתה וקבלת עמדת המל"ל ועל מנת לאפשר לנושים לגבש עמדתם, לא בשלה העת לדון באישור תוכנית הפירעון. החייב הוכרז פושט רגל, מונה נאמן לנכסיו ונקבע, כי יהיה פטור מהגשת דו"חות וימשיך לשלם את צו התשלומים.

    

3. בקשה להפטר חוב המזונות, הוגשה בחלוף למעלה משנה (במרץ 2017). התקבלה עמדת המל"ל בכתב, שלפיה הוא מתנגד לבקשה. הנאמן הותיר לשיקול דעת בית המשפט ואילו הכנ"ר סבור היה, כי מדובר במקרה גבולי אך בסופו של דבר, מצא לתמוך בעמדת המל"ל.

    

4. התקיים דיון נוסף בעניינו של החייב, שאליו זומנו כל הנושים, לרבות המל"ל. בדיון חזרו הנאמן והכנ"ר על עמדתם בדיון הקודם בעניין ההפטר. באשר להפטר חוב המזונות, חזרו הצדדים על טענותיהם שבכתב.

    

5. טרם הדיון, התקבלה התנגדות עיריית תל אביב להפטר, שתידון בהמשך. אדון תחילה בעניין הפטר חוב המזונות.