ע' ואח' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.לפניי בקשה לביטול ההליך כנגד החייב בגין חוסר תום לב.

2.החייב, כבן 40, נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים מנישואיו הראשונים המתגוררים עם גרושתו, ואב לקטינה בת 4 מנישואיו הנוכחיים, הסמוכה על שולחנו. צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 03.02.2016 בגין חובות מוצהרים בסך 374,771 ₪ ל-6 נושים. במסגרת צו הכינוס הוטל עליו צו תשלומים בסך 700 ₪ החל מיום 01.04.2016.

3.ביום 08.11.2010 חייב בית הדין השרעי בחיפה את החייב לשאת במזונות ילדיו הקטינים בסך 750 ₪ עבור כל ילד, וסה"כ 3,000 ₪.

4.ביום 09.08.2016 הגיש החייב בקשה להקצבת מזונות במסגרתה טען כי בהתחשב במצבו הכלכלי יש להקציב את המזונות לסך של 300 ₪. עוד טען כי אשתו הנוכחית אף היא גרושה לשעבר ואם לשלושה ילדים, אולם איננה מקבלת מזונות מגרושה.המנהל המיוחד התנגד לבקשה וטען כי הצעת החייב לשלם סך של 300 ₪ ל-4 קטינים בלתי סבירה בעליל ויש לדחותה על הסף, לזאת יש להוסיף יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בסכום המזונות שנקבע בהתאם להכנסות התא המשפחתי. המנהל המיוחד אף המליץ לשקול את ביטול הליך הפש"ר.

5.החייב לא התייצב לדיון שנקבע בבקשה להקצבת מזונות, ומשכך בקשתו נמחקה.

6.במסגרת הדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד הומלץ על ביטול ההליך וזאת נוכח העובדה כי בקשתו של החייב הוגשה בחוסר תום לב, מאחר וחובותיו הנם חוב ארונה לרשות מקומית וחוב מזונות לגרושתו, שסביר שלא יופטר מהם בשל גילו הצעיר והכנסותיו. במסגרת הדו"ח נטען כי ההכנסות החודשיות הממוצעות של התא המשפחתי מסתכמות בסך 13,842 ₪ כאשר הוצאותיו של התא המשפחתי מסתכמות בסך 9,740 ₪. עוד נטען כי כנגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב בסך כולל של 250,344 ₪ כאשר סך של 191,953 ₪ נתבע בדין קדימה.

7.בדיון מיום 08.03.2017 חזר המנהל המיוחד על בקשתו להורות על ביטול ההליך. מנגד ב"כ החייב ביקשה להשאיר את החייב בהליך, טענה כי החייב עומד בתשלום שנקבע לו ומשתף פעולה, אמנם באופן חלקי. נטען כי לא ברור מדוע המנהל המיוחד טוען כי החובות נוצרו בחוסר תום לב, החייב לא יכל לשלם את המזונות משום שנאלץ להתמודד עם חובות אחרים. בסוף הדיון נקבע כי ההחלטה תשלח לצדדים בדואר.

8.ביום 15.09.2017 הוגשה בקשה מטעם החייב להורות למל"ל לתת את עמדתו ביחס להחרגת חוב המזונות. ביום 01.11.2017 התקבלה תגובה מטעם המוסד לביטוח לאומי לפיה הוחלט שלא להחריג את חוב המזונות של החייב כלפי המל"ל. נטען כי בנוסף לחוב העבר של החייב, הוא ממשיך לצבור חוב מזונות שוטף כאשר המל"ל ממשיך ומשלם מזונות לזוכה עבור ילדיו הקטינים של החייב. נטען כי תשלומי המזונות משולמים מהקופה הציבורית, כאשר המל"ל מהווה צינור זמני להעברת תשלום המזונות לאישה. על כן סבור המל"ל כי עליו לעמוד על זכותו בדין הקדימה לצורך שמירה על הקופה הציבורית. יתרה מזאת נטען כי כעולה מהדו"ח מטעם המנהל המיוחד, החייב קיבל נכס מקרקעין מאביו, נוסע ברכב שברולט, וכן על שם החייב רשומות קופות גמל ופנסיה, הרי במידה ונכסים אלה ימומשו לטובת קופת הפש"ר, היא עתידה להתעשר בסכום משמעותי בסיום הליך הפש"ר, וכך יוכל החייב לכסות חלק מן החוב.

ב"כ החייב בתגובה טענה כי לא רשום על שמו של החייב נכס שירש מאביו, החייב ויתר על דירת המגורים לטובת גרושתו והוא איננו בקשר עם אביו כלל. באשר לרכב נטען כי הרכב רשום על שם גרושתו ומשמש אותה לצורך עבודתה. וכן נטען ביחס לקופות גמל ופנסיה הן אכן קיימות, אך לא ידוע לחייב מהו היקף ושווי הכספים שנצברו בקופה, והחייב נותן את הסכמתו להפריש את הכספים לשם העשרת הקופה. בנסיבות אלה ביקשה ב"כ החייב לקבוע מועד דיון על מנת לדון בעניין הכרזתו של החייב כפושט רגל.

המנהל המיוחד בתגובתו לתגובת המל"ל טען כי האמור בתגובת המל"ל מחזק את עמדתו לפיה יש לבטל את ההליך, כאשר אין בו כל תועלת לחייב.