ע"ו 42371-10-14 ד' נ' קצין תגמולים -מדינת ישראל

1.המערער יליד 1979 משרת בשירות קבע במג"ב. המערער הוכר בפגימה המתבטאת בירידה בשמיעה ובטנטון כדלקמן:

חבלה אקוסטית ללא רעש קבוע (סעיף 72(ג)1 – 1%

ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור (סעיף 72(א)1 – 1%

2. ערעור זה עניינו החלטת הועדה הרפואית העליונה אשר לא קיבלה את ערעורו להכיר בהחמרה במצבו שמשמעותה טנטון קבוע.

3.הועדה הרפואית העליונה לא קיבלה את טענותיו של המערער לעניין טנטון קבוע אשר ידוע שהן בעיקרן סובייקטיביות. לצורך כך התייחסה הועדה לפערים בין בדיקות שמיעה שונות שנעשו במועדים דומים וכן לבדיקות BERA שביצע.

4. להלן פרוט הרקע:

4.1המערער הוכר לראשונה בגין לקות השמיעה וטנטון בהחלטה של ועדה מחוזית מיום 17.10.10 (ועדה לפי סעיף 28(א)). ערעור על החלטה זו נדחה בהחלטת ועדה רפואית עליונה מיום 14.4.11 ו – 3.7.11, זאת לאחר שהמערער הופנה לבדיקת BERA (מיום 8.5.11) שהדגימה שמיעה תקינה בתדירות הדיבור (20 דציבל) וליקוי בטונים גבוהים ב- 4,000 הרץ. הועדה מצאה כי בדיקת ה- BERA איננה מתאימה לבדיקת שמיעה סובייקטיבית שנערכה למערער ביום 8.11.10 ולא קיבלה טענתו לטנטון תמידי.

4.2ביום 18.4.12 פנה שוב המערער בטענה להחמרת מצבו והמציא בדיקת שמיעה שנערכה ביום 27.1.12. בבדיקה זו הודגם ליקוי שמיעה בתדרי הדיבור של 45 דציבל בכל אוזן ו- 80 דציבל בתדרים הגבוהים. בדיקה אודיולוגית חוזרת שנערכהבבית חולים רמב"ם ביום 29.5.12 הדגימה ליקוי שמיעה של 25 דציבל בכל אוזן בתדרי הדיבור ו- 60 דציבל בתדרים מעל 4,000 הרץ. פרופ' גולץ המליץ על בדיקת BERA לאור עקומה בלתי אופיינית לנזק ולאור העובדה שבעבר כבר נקבעה נכותו לפי בדיקת BERA. לפיכך נערכה בדיקת BERA חוזרת ביום 6.6.12 (בהשפעת ואליום) ונמצא סף שמיעה של 20 דציבל בשתי האוזניים בתדרי הדיבור ו- 40 דציבל משמאל ו – 35 דציבל מימין בתדרים הגבוהים. לפיכך, ועדה מחוזית מיום 27.6.12 קבעה שאין החמרה במצבו.

4.3ביום 10.6.13 פנה שוב המערער בטענה להחמרה במצבו הרפואי כשהוא מסתמך על בדיקת שמיעה מטעמו (אודיופון) מיום 9.6.13. לפי בדיקה זו נטען ל- 25 דציבל לאוזן ימין ו – 35 דציבל באוזן שמאל בתדרי הדיבור וכן לליקוי גבוה בתדרים הגבוהים. הערכה חוזרת אודיולוגית בבית חולים רמב"ם מיום 16.7.13 קבעה כי ליקוי השמיעה עומד על 20 דציבל באוזן ימין ו – 25 דציבל באוזן שמאל בתדרי השמיעה ובתדרים הגבוהים 55-60 בהתאמה.

4.4ועדה מחוזית מיום 4.8.13 דחתה את טענת ההחמרה והותירה את הנכות כפי שהיתה. על כך ערער המערער לועדה רפואית עליונה בטענה כי מדובר בטנטון קבוע.

4.5ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 1.12.13. לקראת ועדה זו הגיש המערער חוות דעת מומחה מטעמו, חוות הדעת של ד"ר רוזן מיום 14.10.13, אשר המליצה על נכות בגין ירידה בשמיעה בדרגה של 5% וכן על נכות בגין טנטון תמידי בדרגה של 10%. חוות הדעת התייחסה בין היתר לבדיקה שהמציא המערער מיום 30.9.13 שנערכה על ידי הולדשטיין – מכון אודיולוגי שהדגימה ליקוי שמיעה של 25 דציבל בתדרי הדיבור ו – 60 דציבל בתדר של מעל 4,000 הרץ. בדיקה זו כללה גם בדיקת מאפייני טנטון שהיא עצמה מבוססת על תגובות סובייקטיביות של הנבדק.

הועדה הרפואית עיינה בחוות הדעת של ד"ר רוזן . הועדה ציינה כי המערער ביצע בעבר בדיקות שמיעה בהן פער בין SRT לסף טונים טהורים (כמו בבדיקה מיום 8.11.10)

הועדה הרפואית ביקשה לאור פערים בין בדיקות שמיעה שונות ביצוע בדיקת BERA חוזרת שלדעת הועדה הוכחה כאגרבציה נוכח בדיקת BERA שבוצעה ביום 8.5.11. גם בדיקת שמיעה מיום 29.5.12 היתה לטענת הועדה חשודה והדבר הוכח בבדיקת BERA מיום 6.6.12. עוד מצאה הועדה אי התאמה והבדל תוצאות בין שתי הבדיקות האחרונות, הבדיקה בין 16.7.13 שבה התקבל פער הולכתי לעומת הבדיקה מיום 30.9.13 שבה לא התקבל פער הולכתי. לאור תוצאות אלו ביקשה הועדה בדיקת BERA חוזרת.

4.6המערער עבר בדיקת BERA חוזרת ביום 7.5.14 אשר הדגימה בתדרי הדיבור ליקוי שמיעה של 25 דציבל באוזן שמאל ו – 20 דציבל באוזן ימין. עוד נקבע כי בתדרים הגבוהים הסף לקבלת פוטנציאלים היה 40 דציבל משמאל ו – 35 דציבל מימין. על בסיס בדיקה זו קבעה הועדה כי הנכות בגין השמיעה לא משתנה. לגבי הטנטון הקבוע ציינה הועדה כי מאחר ומדובר בתלונה סובייקטיבית , כאשר יש פער בין בדיקת BERA לבדיקות בטונים טהורים, דבר המרמז על אגרבציה מסויימת , לא ניתן לקבל את הטענה לטנטון קבוע. עד היום לא קיימת בדיקה אובייקטיבית שיכולה להוכיח קיומו של טנטון קבוע. לפיכך , הועדה דחתה את הערעור.