ע"ו 34591-01-15 ב' נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.המערער יליד 1984, נפגע בתאונת דרכים ביום 22.3.03 בעת שהותו בחופשה במהלך שירות חובה בצה"ל. עיקר פגיעתו שבר בעצם הסירה בשורש כף יד ימין, ידו הדומיננטית. ועדה מחוזית מיום 11.3.12 קבעה למערער דרגת נכות צמיתה של 10% לפי סעיף 41(10)ה' בשל הגבלת תנועות שורש האגודל הימני ביד הדומיננטית (מותאם).

2.ועדה רפואית עליונה מיום 6.3.13 עיינה בחוות דעת שהגיש המערער (חוות דעת של ד"ר דרייפוס מיום 5.7.12) קבעה כי אין שינויים ניווניים או הגבלה בתנועות המקבילה למצב של קישיון נוח וקבעה נכות בשיעור של 15% בשל כך שמדובר בשבר של עצם הסירה הימנית ללא חיבור, לפי מבחן מותאם בין 35(1)ב' ל- 35(1)ג'.

3.על כך הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי בתיק קודם (ע"ו 25142-05-13), שם טען טענות מטענות שונות שברובן נדחו, למעט הטענה שהועדה עשתה שימוש בשני סעיפים קרובים תוך עריכת הממוצע ביניהם. כתבתי בפסק דין מיום 08.07.13 כי על פי תקנה 11(ב') לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת נכות) התש"ל - 1969 - אם לקה כושר הפעולה של נכה בגין פגימה מוכרת ואין למצוא בתוספת מבחן נקוב שיחול על הנכה ולא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה - יש לבחור סעיף מותאם אחר על מנת להתאים את מיפוי הכושר הקיים לדרגת נכות מתאימה. וכך נרשם בפסק הדין: "אם הועדה היתה סבורה שלא קיים בתוספת מבחן נקוב שיחול על הנכה (כי לא פורש מבחן מיוחד לאותה פגימה), היתה אמורה למצוא פגימה אחרת ממנה נובע ליקוי בכושר אותה פעולה, במידה קרובה, ולציין אותו כמבחן הראוי לדרגת הנכות. זו משמעות ההתאמה".

לפיכך הוחזר התיק לועדה רפואית עליונה, באותו הרכב, על מנת שתקבע את דרגת הנכות של המערער ותנמק את קביעתה.

4.ביום 2.7.14 התכנסה שוב הועדה הרפואית העליונה. ב"כ המערער הגיש באותו מעמד חוות דעת משלימה של ד"ר דרייפוס מיום 8.9.13 שהועדה קבעה שאין להתייחס אליה, שכן נכתבה לאחר פסק הדין.

לגופו של עניין קבעה הועדה כי היא משנה את סעיף המבחן למבחן מותאם שהוא 41(10)ב' של יד לא דומיננטית בשיעור 15%.

באותה ועדה נוספו על חמשת חברי ההרכב המקורי (ד"ר מאושר – אורטופד; ד"ר פלד – פלסטיקה; ד"ר ישורון- פנימאי; ד"ר אידלמן – גסטרו/פנימי; ד"ר חורש – אורטופד), שני מומחים נוספים – פרופ' יואכימס וד"ר זערור, נוירוכירורג.

כבר כאן אציין, כי לא הובהר מדוע היה מקום לצרף שני מומחים נוספים שאינם בהכרח בתחום הפגימה כתוספת לחמשה מומחים שכבר ישבו בועדה. (תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד 1964 מתייחסות להרכב של שלושה רופאים או יותר).

5.המערער טוען כי הפגימה המוכרת הינה בידו הימנית הדומיננטית ולמרות זאת מבחן הנכות שנקבע מתייחס ליד שאיננה דומיננטית. עוד נטען על ידי המערער כי מדובר במצב של שבר לא מאוחה של עצם הסירה ביד ימין , עם שינויים ניווניים ולכן יש להתאים את מבחן 35(1) לתקנות הדן במחלות העצמות והפרקים, ארטריטיס רב-מטואידית ניוונית או מכל סוג אחר. המערער מבקש לקבוע כי יש להחיל את סעיף קטן ג' הקובע דרגה של 20% בגין השפעה בינונית על כושר הפעולה. עוד טוען המערער כי על הועדה הרפואית העליונה היה להתייחס לחוות הדעת המשלימה שהגיש לה הנושאת תאריך 8.9.13 שכן, הועדה אמורה לקבוע את דרגת הנכות של הנכה בהתאם למצב בדיקתו על ידי הועדה.

עוד טוען המערער לגבי שינוי מותב באופן שנוספו 2 מומחים על ההרכב הקיים ולטענתו יש לראות בכך טעם לפגם.