ע"ו 27871-01-14 ב' נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.המערער יליד 1963, מוכר בגין מספר פגימות ונכותו הכוללת עומדת על 52% נכות. הפגימות הרלוונטיות לנושא הערעור הן הפגימה בגין קיצור הרגל עד שני ס"מ וקשיון נוח של ברך שמאל.

2.הערעור שבפניי נסב על קביעת וועדה רפואית עליונה (להלן: "הוועדה") מיום 26.11.13 שראתה לדחות את טענתו של המערער בדבר קיומה של נכות מוסבת בגין גב תחתון כתוצאה מהנכויות המוכרות ברגל שמאל.

3.ערעור זה הינו השני במספר באותו עניין. בפסק דיני בע"ו 24472-02-13 מיום 26.6.13 הוריתי כי הדיון יושב לוועדה על מנת ש"תתייחס למכלול הממצאים בגפיו התחתונות של המערער ותשקול, האם לא ניתן להכיר באותן פגימות מוכרות ככאלו שהביאו להאצה של הליכים ניווניים בעמוד השדרה המותני ולו באופן חלקי." כן הוריתי כי הוועדה תתייחס להסבר שהעלה ד"ר גד ולן באשר לקשר אפשרי בין הפגימה המוכרת לנכות המוסבת הנטענת. עוד הוריתי שהדיון יושב לוועדה בהרכב אחר מן הטעמים המפורטים שם.

4.הוועדה קבעה כי קיים קיצור של 2 ס"מ ברגל שמאל בהשוואה לימין וכי הדבר שנעשה בדה"כ בעת ניתוחים להקשיית המפרק (ארתרודזיס). הוועדה מצאה דלדול של 2 ס"מ בין היקף הירכיים וכן דלדול של 0.5 ס"מ בהיקף השוקיים. בבדיקת הגב מצאה הוועדה הגבלה מזערית בתנועות הגב התחתון, יחד עם זאת לא מצאה עקמת או שינוי בציר הגב.

5.הוועדה מנמקת את דחיית הקש"ס בין הנכות המוכרת לנכות המוסבת הנטענת בגב בכך שהדלדול של שרירי ירך שמאל נובע מקשיון הברך ואינו קשור לפגיעה בגב.

6.הוועדה מוסיפה שידוע כי ל – 80% מהאוכלוסייה הבוגרת ישנם כאבי גב תחתון בשלב כלשהו.

7.ב"כ המערער טוען:

א.סטטיסטיקה אינה סיבה לאי הכרה בקש"ס. בעניין זה מפנה לע"א 1174/99 ישראל מרידור נ' קת"ג, מיום 31.5.99 מפי כב' השופט חיים פורת.