ע"ו 2639-10-15 רוזיליו נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום

כב' השופט ד"ר ע' זרנקין:

1.זהו ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום תשי"ט-1959), ברשות כב' השופט י. פרידמן, מיום 16.8.15, בתיק ע"נ 10133-05-09.

2.ועדת הערר נדרשה לערעורו של המערער, על החלטת קצין התגמולים, על פיה נדחתה תביעתו להכרת זכות, ובה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת הלוקמיה שבה חלה המערער, ובין תנאי השירות הצבאי.

3.ועדת הערר דחתה את ערעורו של המערער, תוך שהיא קובעת כי אין אסכולה התומכת בטענתו, כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הלוקמיה שבה לקה לבין חשיפתו הנטענת, לקרינה אלקטרומגנטית, אליה נחשף בעת שירותו הצבאי.

כמו כן, קבעה הוועדה, כי אף בנתונים הספציפיים של המערער, אין ביסוס לתביעתו.

העובדות בקצרה

4.המערער התגייס לצה"ל ביום 19.8.06.

לטענתו של המערער, כבר במהלך הטירונות, נדרש לבצע מסעות ארוכים, במהלכם נשא על גבו מכשיר קשר, עליו מותקנת אנטנה עם שפורפרת צמודה, המחוברת לאוזן, ולעיתים, היה מכשיר הקשר צמוד אליו במשך מרבית שעות היממה.

לטענת המערער, לאחר סיום האימון המתקדם, הוא הוצב לשרת בחטמ"ר חרמון, מקום בו מצויות אנטנות רבות וכן משדרים, לרבות מתקני ל.א. (לוחמה אלקטרונית), ועל פי טענתו, אף שם נחשף לקרינה אלקטרומגנטית.