ע"ו 10049-04-14 פ' נ' קצין תגמולים

מבוא

1.המערער יליד 4.1.1989 הגיש בהליך זה ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 18.2.2014 (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה נדחה ערעור המערער שנדון בפני הועדה רפואית העליונה על החלטת ועדה רפואית מיום 5.8.2013 (להלן: "החלטת הועדה המחוזית"). בהחלטת הועדה הרפואית המחוזית התקבלה בחלקה בקשת המערער להכיר בהחמרת מצב ולמערער נקבעה נכות צמיתה בשיעור 8%.

2.להלן העובדות הרלוונטיות לעניינו אשר לגבי מרביתן אין מחלוקת:

א.המערער משרת בשירות בקבע בחטיבת הצנחנים.

ב.ביום 3.11.2010 נפצע המערער במהלך חיתוך קרטון לאיטום מזגן חלון ונחתך בכף ידו הימנית. בגין האירוע נזקק המערער לטיפול רפואי בבית חולים ברזילי באשקלון ולאחר מכן ביום 18.11.2010 עבר ניתוח בבית חולים לניאדו בנתניה.

ג.ביום 23.1.2011 הגיש המערער בקשה להכרת נכות בגין חבלה בכף יד על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תש"ט – 1959 (להלן: "החוק").

3.ביום 5.5.2011 הודיע המשיב למערער כי תביעתו התקבלה ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה כדלקמן:

1% בגין כאבים בכף יד ימין ללא הגבלה תפקודית על פי סעיף 35 4 א' לתקנות הרלוונטיות ו – 1% בגין צלקת ניתוחית שאינה מפריעה ואינה תפקודית על פי סעיף 75א(1) לתקנות.

4.ביום 9.6.2013 הגיש המערער בקשה להכיר בהחמרה במצבו הרפואי. בפנייתו טען המערער כי חלה החמרה משמעותית במצבו משום שאצבע 2 בכף ידו הימנית לא מתכופפת, קיימת דפורמציה של האצבע, תחושת זרמים בצלקת, רדימות באגודל ואין פתיחת יד בין אגודל ואצבע. כן נטען כי קיימים קשיי אחיזה במשקל מעל 2 ק"ג, כאבים עזים, העדר תחושה ביד וגיד קרוע.

כאמור בקשת המערער התקבלה בחלקה וביום 14.8.2013 הגדילה ועדה רפואית את דרגת נכותו של המערער ל – 8% נכות לצמיתות. הועדה הותירה הנכות בגין צלקת על כנה וקבעה נכות נוספת בגין קשיון נח של אצבע שנייה כף יד ימין על פי סעיף 44 (3) בשיעור 7% נכות לצמיתות.

5.על החלטה זו של הועדה הרפואית מיום 14.8.2013 ערער המערער לועדה רפואית עליונה בערעור נטען כי:

Iהועדה הרפואית לא נתנה לתלונות המערער המגובות במסמכים משקל מספיק לרבות לכך שהמערער מוגבל משמעותית בידו.