ע"א 8990/22

השופט עופר גרוסקופף:

אדם צבר כספי פנסיה במהלך חייו. לימים הוכרז כחדל פירעון, ובטרם ניתנו על ידי בית משפט של חדלות פירעון הוראות ביחס לכספים אלה, הלך לעולמו. למי מוקנים כספי הפנסיה? לנהנים על פי תנאי ההסדר הפנסיוני או לקופת הנושים?

בשאלה זו עוסק הערעור שלפנינו אשר הוגש על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת פאני גילת כהן) מיום 13.11.2022 בפש"ר 19678-03-15, בגדרה נקבע כי כספי הפיצויים מקרן הפנסיה של המנוח, מר משה ינקוביץ ז"ל (המשיב 1; להלן: החייב או החייב המנוח), המנוהלים על ידי מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (המערערת; להלן: מנורה), יועברו לידי עו"ד אופיר פדר, הנאמן על נכסי החייב (המשיב 2; להלן: הנאמן), לטובת קופת הנשייה.

השאלה המשפטית שמעורר הערעור שלפנינו, המצויה בתפר שבין דיני חדלות הפירעון לדיני הירושה, לא הוסדרה באופן מפורש באף אחד מהסדרי החוק הרלוונטיים, והדבר הביא לפסיקה סותרת בערכאות הדיוניות. לאור האמור, ובהינתן חשיבותה המעשית של ההכרעה, מצאנו לנכון לבחון סוגיה זו באופן יסודי, ולקבוע לגביה הלכה מחייבת.

אקדים מסקנה לדיון ואבהיר כי אם תישמע דעתי, נקבע הלכה ברורה וחדה, לפיה כספי פנסיה שלא מומשו בחיי החייב, בין אם כספי תגמולים ובין אם כספי פיצויים, ושבית המשפט של חדלות פירעון לא אישר את העברתם לנאמן לטובת קופת הנושים עובר למועד פטירתו של החייב, שייכים לנהנים על פי תנאי ההסדר הפנסיוני (בענייננו, תקנון קרן הפנסיה). כך, הן לפי הדין שחל לפי הסדר חדלות הפירעון הישן – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה או פקודת פשיטת הרגל); הן לפי הדין החל לפי הסדר חדלות הפירעון הנוכחי – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון).

זוהי תמצית הדברים. להלן פירוטם, וזאת בסדר הבא: תחילה נבהיר את מושגי היסוד הרלוונטיים ביחס לסוג הנכסים בהם עסקינן – כספי פנסיה; לאחר מכן יובאו עובדות התיק שלפנינו; ולאחריהן החלטת בית המשפט קמא וטענות הצדדים בערעור; בהמשך לכך תיבחן השאלה העקרונית שלפנינו, הן בהתאם לחוק הרלוונטי ביחס למקרה דנן (פקודת פשיטת הרגל), והן בהתאם לחוק הנוהג כיום (חוק חדלות פירעון); לסיום ניישם את הקביעות העקרוניות ביחס למקרה שלפנינו.

שלוש הערות בעניין מינוח

(1) חוק חדלות פירעון הביא לשינוי המונח בו נעשה שימוש לתיאור החייב וההליך. לפי פקודת פשיטת הרגל דובר ב"פושט רגל" וב"הליך פשיטת הרגל"; לפי חוק חדלות פירעון מדובר ב"חדל פירעון" וב"הליך חדלות פירעון". בהינתן שעיקר חשיבות פסק דין זה נושאת פני עתיד, יעשה שימוש לאורך פסק דין זה במינוח שהונהג בחוק חדלות פירעון – חדל פירעון ו-הליך חדלות פירעון, וזאת גם לצורך ניתוח מקרים שנדונו לפי הפקודה (ואולם, המינוח בציטוטים המתייחסים לפקודה נותר כבמקור);