ע"א 8887-01-16 ריבלין ואח' נ' כץ ואח'

1. בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט גד ארנברג, סגן הנשיא), הוציא תחת ידו פסק-דין ביום יז כסלו תשע"ו (29/11/16), שבו קיבל את תביעת המערער, וקבע כי אמרותיו של המשיב עולים כדי לשון הרע, וכי הוא אינו יכול ליהנות מהגנות הקבועות בחוק.

2.לעניין הסעדים המבוקשים בתביעה, נקבע כי יש להעמיד את הפיצוי למערער על סך של 20,000 ש"ח; כן נפסקו הוצאות משפט, ובנוסף לכך, שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. לא למותר להעיר כי סכום התביעה עמד על 500,000 ₪.

בית-המשפט חייב את הנתבע לפרסם בעל-פה הודעת התנצלות באסיפת בעלי המניות הקרובה, בנוסח שנקבע בפיסקה 40 לפסק-הדין, וכי הודעת התנצלות זו תעלה על הכתב בפרוטוקול אותה ישיבה.

בקשת התובע להורות על צווים נוספים, הקבועים בסעיף 9 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") – נדחתה.

3.המערער הגיש לבית משפט זה ערעור ביחס לשתי נקודות: גובה הפיצוי, כאשר לדבריו הסכום שנפסק נמוך, ואינו משקף את מכפלת סכומי הפיצוי הקבועים בדין, ללא הוכחת נזק. כמו כן, ביקש בערעורו, לשנות את פסק-הדין בדרך של קבלת העתירה למחיקת דברי הדיבה מפרוטוקול אסיפת בעלי המניות, כאמור בסעיף 9(א) לחוק.

4.המשיב הגיש מסמך נושא כותרת "הודעת ערעור שכנגד".

המערער טוען כי מסמך זה הוגש באיחור.

5.לאחר שהגישו הצדדים את עיקרי הטיעון, טענו שניהם לפנינו, באריכות, בישיבת היום.

בשלב מסוים הגיעו הצדדים להסכמה, אך חזרו בהם, ועל כן, נכתב פסק-דין זה.

6.הרקע לכתב התביעה נעוץ במערכת יחסים שבין המערער, עורך-דין במקצועו, שהיה עורך דינה של חברת יקבי ציון (1982) בע"מ (להלן: "החברה"), ובמקביל, שימש גם מנהל עזבון זמני של אחת מבעלי המניות הרשומות של החברה.

7.באסיפת בעלי המניות של החברה, שהתקיימה ביום 5/3/14, נכתב פרוטוקול, ולאחריו המשך פרוטוקול, המתחיל במילים: "בשולי הדברים במהלך הישיבה הועלו מספר עניינים וטענות, שחרגו מן הנושאים שנקבעו בסדר היום באסיפה ומן הנושאים המתאימים באסיפה" (להלן: "הנספח לפרוטוקול").