ע"א 8310-05-11,ע"א 15216-05-11

בעת שמיעת הערעור (ביום 2.10.13) אישרנו את הסכמת בעלי הדין כי בית משפט זה יכריע בכמה סוגיות שבמחלוקת בין הצדדים מכח סמכותו שבסעיף 79א בחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984, ללא הנמקה, וללא הכרעה כספית.

בפסק דיננו מיום 4.12.13, דחינו את ערעורי הצדדים לגבי חלק מהסוגיות (ס' 1 ו- 2 בפסק הדין), קיבלנו את ערעור המערערת בע"א 15216-05-11 שהיא המשיבה בע"א 8310-05-11 ("אילקס") באשר למועד תחילתו של חיוב הריבית שנקבעה בפסק הדין נושא הערעור לחיובי המשיבות בע"א 15216-05-11 והמערערות בע"א 8310—05-11 ("ד.ש.מ") (ס' 3 בפסק הדין), קבענו כי יתר קביעות בית משפט קמא עומדות בעינן (ס' 4 בפסק הדין), וכי בהעדר הסכמה לגבי חישוב מספרי מדויק, ימונה מומחה לעריכת החישוב בהתאם להסכמת הצדדים (ס' 5 בפסק הדין).

משהתגלעה מחלוקת מינינו את רואה חשבון אורי להב מומחה ("המומחה") לעריכת החישוב כאמור, והוא הגיש את חוות דעת ביום 2.2.15 ("חוות הדעת").

ביום 4.2.15 הגישה אילקס בקשה למתן הוראות למומחה לתקן את  חוות דעתו כדלקמן:

(1) לערוך חישוב לגבי החוב של ד.ש.מ. לאילקס מיום 24.2.11 – מועד מתן פסק הדין של בית משפט קמא (ס' 6.ה.),

(2) לערוך חישוב של ריבית רגילה לחיובי אילקס לד.ש.מ. "בהתאם לפסק דינו של בימ"ש שלום" (ס' 7.ו.),

(3) לערוך חישוב ריבית לסכומים המגיעים לד.ש.מ. מיום 16.2.05 "בהתאם לפסק דינו של בימ"ש שלום"  (ס' 8.ד.).

ד.ש.מ, בתגובה שהגישה, התנגדה לבקשה ואילקס השיבה לתגובה.

לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו הגענו למסקנה כי יש לקיים את חוות דעתו של המומחה כלשונה, הן מטעם שהצדדים הסכימו לכתחילה כי ינתן לחוות דעתו תוקף של החלטת בית משפט, הן לגוף השאלות:

(1) רק בפסק דיננו מיום 2.10.13 קבענו כי חיוב הריבית והפרשי ההצמדה יחול מיום הרכישה (2.11.95), ומשום כך חישוב ריבית הפיגורים יחול ממועד מתן פסק דיננו, ולא מתאריך מוקדם יותר, כבקשת אילקס.