ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' עו"ד ארנון גיצלטר

השופט צ' זילברטל:

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.10.2013 בפש"ר 6269/09 )כב' השופט כ' מוסק(, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים להורות למערערים להעביר לידיהם חמישים אחוזים מהאחזקות בחברת BBOOK LTD (להלן: BBOOK).

רקע הדברים

1. בשנת 2009 נפתח בבית המשפט המחוזי הליך פשיטת רגל בעניינו של החייב אוריאל שארל עמר (להלן: החייב). במסגרת ההליך, מונו המשיבים למנהלים מיוחדים לנכסי החייב, ולאחר שהחייב הוכרז פושט רגל מונו השניים ביום 6.9.2010 כנאמנים לנכסיו בפשיטת רגל (להלן: הנאמנים). יצוין, כי נושי החייב הם, בין היתר, כ-250 איש אשר השקיעו כספים רבים אצל החייב, בסכום כולל של כ-80 מיליון ש"ח, כנגד התחייבותו של האחרון להניב להם תשואות של כחמישה אחוזים בחודש. החייב נעלם עם כספי הנושים אל מחוץ לגבולות המדינה, והאחרונים סבורים כי הכספים האמורים כלל לא הושקעו, וכי החייב הונה אותם בשיטה הידועה כ"הונאת פונזי". בגדרי ההליך הגישו הנאמנים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות, במסגרתה טענו כי יש להורות על ביטולן של עסקאות שונות שנערכו בין החייב לבין המערערים עובר לפתיחת ההליך, שכן מדובר בעסקאות שנועדו להבריח נכסים וכספים מן הנושים ולאפשר השתלטות המערערים על נכסי החייב, ומכל מקום נטען כי בגדר העסקאות האמורות נעשו על-ידי החייב הענקות למי מהמערערים שהן בטלות כלפי הנאמנים. להבהרת המחלוקת, כמו גם החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה, אפרט להלן את העובדות וההליכים הדרושים לעניין.

2. ביום 7.10.2007 נחתם הסכם בין המערער 2 (להלן: כץ-עוז) לבין חברתBHCO ISRAEL LTD (להלן: BHCO או החברה) והחייב, שהחברה הייתה בשליטתו (להלן: הסכם היסוד). ייאמר, כי מלבד החייב היה חתום על הסכם היסוד אדם נוסף מטעם BHCO – אמיר אטינגר – כשלא הובהר בגדר ההליך דנא מה היה טיב ושיעור אחזקותיו ב-BHCO באותה העת, אם בכלל. בהסכם התחייבו הצדדים להקים חברה משותפת שמטרתה לרכוש זכויות במערערת 1 – חממה טכנולוגית (להלן: החממה). עוד הוסכם, בין היתר, כי BHCO תעמיד לחברה המשותפת שתוקם הלוואת בעלים נדחית בסך שלושה מיליון דולר. יצוין, כי החייב היה מצוי באותה העת בהליכי פשיטת רגל קודמים (פש"ר 2100/05), אשר החלו בשנת 2005 ובסופם קיבל ביום 27.2.2008 הפטר לחובותיו (להלן:הליך פשיטת הרגל הראשון). החברה המשותפת – BBOOK (להלן: BBOOK) הוקמה ונרשמה ברשם החברות ביום 27.3.2008, כאשר בהתאם להסכם, חמישים אחוזים ממניותיה הוקצו ל-BHCO וחמישים אחוזים נוספים הוקצו לחברת עוז מ.א.ה בע"מ (להלן: עוז מ.א.ה) שבבעלותו הבלעדית של כץ-עוז. בצד זאת הוסכם, כי ככל שיהיו רווחים, BHCO זכאית ל-64 אחוזים מהם וכץ-עוז ל-34 אחוזים. בהמשך, התקשרה BBOOK עם חברת מיגר אגו"ש חקלאית בע"מ (להלן: מיגר), המצויה באחזקתה של המערערת 5, במטרה להקים חברת משותפת – BBOOG LTD (להלן: BBOOG) – שתיוחד לרכישת פעילות החממה. הוסכם כי BBOOK תחזיק ב-75 אחוזים ממניות BBOOG ומיגר תחזיק ב-25 אחוזים מן המניות הנותרות, כאשר BBOOK תעמיד הלוואת בעלים לחברת BBOOG בסכום של שלושה מיליון דולר, אשר תשמש לרכישת החממה. בסמוך לאחר מכן, ביום 23.6.2008 נחתם הסכם בין החממה לבין מיגר ו-BBOOK, בגדרו הוסכם כי BBOOG, שהייתה מצויה באותה העת בשלבי הקמה, תשקיע שלושה מיליון דולר בחממה, ובתמורה יוקצו לה 99.9 אחוזים מן המניות בה (להלן: הסכם ההשקעה). יצוין, כי לאחר השלמת רכישת החממה על-ידי BBOOG, כיהנו החייב וכץ-עוז כדירקטורים מטעם BBOOK בחממה, וזאת לצד המשיב 3 (להלן: בדר) והמשיב 4 (להלן: ילין), אשר כיהנו בה כדירקטורים מטעם מיגר (להלן ביחד: ארבעת הדירקטורים). עוד יצוין, כי בחודש ספטמבר שנת 2008 קיבלה החממה זיכיון לפעול כ"חממה מופרטת" מטעם המדען הראשי של משרד התמ"ת (כתוארו אז; להלן: המדען הראשי), וזאת בין היתר, בהסתמך על נתונים שהעידו על איתנותה הפיננסית של BHCO אשר הוצגו בפניו על-ידה.

3. בתחילת חודש נובמבר שנת 2008, פנתה BHCO לחממה בבקשה כי תעמיד לזכותה ערבות בנקאית של מיליון וחצי ש"ח למשך חודש, וזאת לצורך הבטחת אשראי שהועמד על-ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ לטובת BHCO (להלן: הערבות). בתמורה התחייבה BHCO להעביר לחממה סכום של 150,000 ש"ח – עשרה אחוזים מסכום הערבות. לאחר ארכה, הושבה הערבות במלואה ושולם הסכום האמור על-ידי BHCO. ייאמר, כי בהתאם לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של החממה בה הוחלט על העמדת הערבות, כל ארבעת הדירקטורים נכחו בישיבה עצמה (על אף שילין אינו חתום על הפרוטוקול), אך צוין כי החייב לא לקח חלק בהצבעה בה התקבלה ההחלטה.

4. כחודשיים לאחר מכן, בתחילת חודש ינואר שנת 2009, פנתה BHCO לחממה בבקשה נוספת לקבל הלוואה לזמן קצר על סך שניים וחצי מיליון ש"ח, אשר תוחזר עד ליום 1.2.2009. בישיבת דירקטוריון טלפונית שהתקיימה ביום 7.1.2009 אושרה הבקשה למתן ההלוואה, וזאת בכפוף לתשלום פרמיה של עשרה אחוזים מסכום ההלוואה לחממה, קרי 250,000 ש"ח. כמו-כן, דרשה החממה מספר בטוחות להחזרת ההלוואה – הפקדת המחאה של BHCO בסכום כולל של ההלוואה והפרמיה שנקבעה – 2,750,000 ש"ח; ערבות אישית של החייב לקיום התחייבויות BHCO; ושעבוד מלוא אחזקותיה, מניותיה וזכויותיה של BHCO בחברת BBOOK, לרבות הזכות לקבלת מלוא החזר סכומי הלוואת הבעלים שהעמידה לאחרונה (להלן: השעבוד). בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון, עליו חתומים ארבעת הדירקטורים, צוין כי החייב לא לקח חלק בקבלת ההחלטה על העמדת ההלוואה ל-BHCO בשל עניינו האישי, וכמוהו גם כץ-עוז בשל חשש לעניין אישי. למחרת, חתמו הצדדים על הסכם ההלוואה בתנאים האמורים והחממה העבירה את סכום ההלוואה ל-BHCO ורשמה את השעבוד ברשם החברות. מש-BHCO לא פרעה את ההלוואה במועד שננקב, הפקידה החממה ביום 2.9.2009 את המחאת הביטחון שניתנה לה כבטוחה, אך זו חוללה בשל "העדר כיסוי". בתגובה, שיגרה החממה מכתב התראה לבא-כוח BHCO, בגדרו הבהירה כי ניתנת ארכה להסדרת פירעון ההלוואה עד ליום 9.2.2009. ואולם, בעקבות פנייתו האישית של החייב לבדר, ביום 5.2.2009 העניקה החממה ל-BHCO ארכה נוספת לפירעון ההלוואה עד ליום 20.2.2009.BHCO לא עמדה אף בארכה הנוספת שניתנה לה, וביום 22.2.2009 מימשה החממה את השעבוד.