אברמוביץ נ' כהן

לפני בקשה לתיקון כתב הערעור.

למען הסדר הטוב, אבקש להבהיר כי אמנם הבקשה הוגשה עוד בחודש יולי 2016, אך הובאה לפני לראשונה זה עתה.

כן יצוין כי דיון בערעור קבוע לפני מותב הרכב ליום 29.6.17.

מדובר בערעור שהוגש ביום 3.5.16 על פסק דינו של בית משפט קמא בת.א. (ת"א) 33139-10-15 (כב' השופטת כוכבה לוי), אשר ניתן כנגד המבקשת לאחר שהתברר בישיבת קדם משפט כי למבקשת הגנה.

בהתאם לפסק הדין, חויבה המבקשת במלוא סכום התביעה – 440,000 ₪, בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

הערעור הוגש במקור על ידי המערערת עצמה בהיותה לא מיוצגת.

הבקשה לתיקון כתב הערעור נוסחה רובה ככולה ככתב ערעור חדש הכולל טענות לגופו של סכסוך.

לטענת המבקשת, תיקון כתב הערעור נדרש לאור העובדה כי נוסח על ידי המערערת עצמה, ללא ייצוג משפטי ובאופן חסר אשר יכול להביא לתוצאה שגויה, הן לאור הכרחיותו של התיקון המבוקש לצורך תחימת המחלוקות בין הצדדים, והן לנוכח העובדה כי הבקשה מוגשת בשלב מקדמי מבלי שהמשיב ייפגע כתוצאה מהתיקון.

תגובת המשיב לבקשה הוגשה בחודש יולי 2016, ואף היא כוללת בעיקרה טענות לגופו של עניין.

יחד עם זאת, מציין המשיב בסעיף האחרון לתגובתו (סעיף 32) כי אין להתיר את תיקון כתב הערעור, שכן נימוקי הערעור מבוססים על עובדות כוזבות, מחד, ומנגד – המבקשת חייבת על פי דין להשיב את הכספים שנפסקו למשיב.

לחילופין, מסכים המשיב לתיקון כתב הערעור תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון כתב הערעור מעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 הקובע: