ע"א 8052/13 ואח' אורי מיליקובסקי ואח' נ' מיטלמן שמאי ואח'

השופט צ' זילברטל:

1. המשיבים בע״א 8052/13 והמערערים בע״א 8064/13 (להלן: המשיבים) הצטרפו כשותפים מוגבלים לקרן השקעות (היא המערערת 3 בע"א 8052/13), שבה המערערת 2 בע״א 8052/13 היתה השותפה הכללית (להלן: השותפה הכללית או נובה-ויז׳ן) ושנוהלה בידי המערער 1 בע"א 8052/13(להלן: אורי), (הקרן, נובה-ויז׳ן ואורי יכונו יחד: המערערים). המשיבים, ביחד עם משקיעים נוספים, השקיעו סכומי כסף בקרן ההשקעות. בחודש יולי 2006 התברר כי הקרן איבדה את מרבית הונה. המשיבים תבעו את הפסדם מהמערערים. המשיבים ביססו את תביעתם על עילות שונות וביניהן מרמה, הטעיה או טעות, הפרת חוזה וכן רשלנות. בפסק-דינו קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיבים נגד אורי ונגד השותפה הכללית בעיקר בעילות של רשלנות והפרת חוזה. נקבע שעל אורי ועל והשותפה הכללית לשלם למשיבים פיצוי בסך 1,016,736 דולר של ארה"ב שיתחלק בין המשיבים באופן יחסי להשקעתם בקרן. המשיבים תבעו גם את קרן ההשקעות (המערערת 3 בע״א 8052/13) ואת חברת הנאמנות, שהיתה הנאמן בקרן, אך התביעה נגדן נדחתה. כל הצדדים ערערו על פסק דינו של בית משפט קמא. אורי ונובה-ויז׳ן מלינים על קביעת בית משפט קמא כי התרשלו בניהול קרן ההשקעות ולחלופין כלפי אופן חישוב סכום הפיצוי. המשיבים מלינים אף הם על אופן חישוב הפיצוי וטוענים כי הוא אמור היה להיות גבוה יותר.

רקע ופסק דינו של בית משפט קמא

2. המשיבים הצטרפו כשותפים מוגבלים לקרן השקעות שניהל אורי, בידיעה שהלה אינו מנהל השקעות מוסמך. בתוך כך, כל אחד מהמשיבים השקיע בקרן סכומי כסף שנעו בין 100,000 ל-300,000 דולר. אין חולק שמיום 13.6.2006 ועד ליום 7.7.2006 איבדה קרן ההשקעות חלק ניכר מהונה, וכך הפסידו המשיבים את מרבית הכספים שהשקיעו בקרן. הפסדים אלה נגרמו לאחר שהקרן השקיעה ברכישת אופציות על מדדי מניות בארצות הברית. המשקיעים טענו, כי השקעה זו סטתה ממדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שזו הוצגה להם בטרם הצטרפותם לקרן, ובכל מקרה - על-פי תקנון הקרן היה על אורי ליידע אותם על כך ששינה את מדיניות ההשקעה לה נתנו את הסכמתם, כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם. עוד טענו המשיבים, כי השקעה של מרבית כספי הקרן באופציות הנזכרות, בלי הגנות מקטינות סיכון ובתקופה שבה השווקים אינם יציבים, עלתה כדי רשלנות.

          כאמור, בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיבים נגד נובה-ויז׳ן, שהיתה השותפה הכללית בקרן, ונגד אורי שכיהן כמנהלה. בית משפט קמא לא קיבל את טענות המשיבים שלפיהן התנהלות המערערים עלתה כדי מרמה או הטעיה, או כי השקעתם נבעה מטעות באשר למדיניות ההשקעות של הקרן. עם זאת, בית משפט קמא קבע כי השקעה באופציות הנזכרות עלתה כדי "רשלנות רבתי" וכי אורי הפר את התחייבויותיו למשיבים ביחס למדיניות ההשקעות של הקרן. להלן אעמוד על עיקרי קביעותיו של בית משפט קמא.

סטייה ממודל ההשקעה

3. נקבע, כי עובר להצטרפות המשיבים לקרן, הציג להם אורי מודל השקעה שעל-פיו תפעל הקרן. מודל זה, שכונה "מודל 50 המניות", מבוסס על מדיניות השקעה במניות של 50 חברות אמריקניות הנסחרות בבורסות בארצות הברית, כאשר בנסיבות מסוימות ההשקעה במניות תגודר באמצעות רכישת אופציות מכר (PUT). כלומר, לפי מדיניות ההשקעה שהוצגה למשיבים, הקרן עתידה היתה להשקיע באופציות מכר כדי לגדר את ההשקעה במניות ולא חלף ההשקעה במניות, כפי שנעשה בפועל. בית משפט קמא קבע, כי המשיבים, אשר היו מעורים בשוק ההון, "לא השקיעו את כספם בקרן אלא לצורך השקעה באסטרטגית 'מודל 50 המניות'". קביעה זו של בית משפט קמא התבססה על הנדבכים הבאים:

 לפי עדויות המשיבים ועדותו של אורי, מודל ״50 המניות״ הוצג למשיבים בשיחותיהם עם אורי, במצגת ובמסמך עובדות שהעביר להם עובר להצטרפותם לקרן. מחויבות הקרן ל"מודל 50 המניות" נלמדה גם מכך שבתקופה הקצרה שבה פעלה הקרן, עיקר השקעותיה נעשו לפי מודל זה. כלומר, ממועד הקמת הקרן בחודש פברואר 2006 ועד ליום 12.6.2006 השקיעה הקרן את כספי המשקיעים לפי ״מודל 50 המניות״. בנוסף, כאשר אורי העריך כי יהיה צורך לסטות מ״מודל 50 המניות״ הוא ראה לנכון להודיע על כך למשיבים וליתר המשקיעים. כך, ביום 2.6.2006 שלח אורי למשקיעים דוח שבו העריך כי בשל מצב השווקים ייתכן ויהיה צורך לסטות מ״מודל 50 המניות״.

נאמר עוד, כי אורי עמד על מחויבותו ל"מודל 50 המניות" גם בעת שהמשיב 1 גייס את אורי למשא ומתן שניהל כדי שהבנק שבו פעל יכיר בהשקעתו בקרן כבטוחה למתן אשראי. נאמר, כי גם על-פי עדותו של אורי, בשיחות ובפגישה עם נציגי הבנק, שנערכו זמן לא רב לפני שאורי השקיע את כספי הקרן באופציות מכר, חזר אורי על כך שהקרן פועלת על-פי "מודל 50 המניות".

בית משפט קמא הוסיף וקבע, כי אם לא די בכך שאורי זנח את מודל ההשקעות לו התחייב, הוא לא הודיע על כך למשיבים כדי שיחליטו אם הם מעוניינים להמשיך להשקיע או למשוך את כספם מן הקרן. נקבע, כי אורי היה מחויב על פי התקנון להודיע למשיבים מראש על שינוי במדיניות ההשקעות של הקרן. בית משפט קמא הוסיף וקבע, כי גם אם לא נקבע מפורשות על מועד מתן העדכון: ״יש להפעיל עקרונות של הגינות ותום לב בעניין זה ולקבוע שנטישת ׳מודל 50 המניות׳ הצריכה מתן הודעה מראש״ [ההדגשה במקור]. זאת הסיק בית משפט קמא מתוך העקרון שלפיו יש לפרש חוזה נגד מנסחו, ובענייננו - אורי, ומתוך התנהגותו של אורי בפועל, המלמדת על אומד דעתם של הצדדים ביחס לחובות העדכון. כך, בדוח מיום 2.6.2006, העריך אורי שייתכן שיהיה מקום לסטות ממדיניות ההשקעה של הקרן ולהוציא את כספי הקרן מן הבורסה. לצד זאת, ציין אורי כי במקרה כזה, ככל שהקרן תשוב להשקיע בבורסה ייעשה הדבר על-פי ״מודל 50 המניות״ ובליווי הגנות מקטינות סיכון. על אף האמור, קבע בית המשפט, אורי לא עדכן את המשיבים בדבר מדיניות ההשקעה החלופית שנקט ולא הציג להם את כוונתו להכניסם "להרפתקה" של השקעה באופציות מכר ללא גידור שיגן על ההשקעה. נאמר, כי אם בהזדמנות זו אורי היה מציג למשיבים את תכניתו להשקיע באופציות מכר, ייתכן שהם היו מבקשים למשוך את כספם מן הקרן, אך למשיבים לא היתה אפשרות לעשות זאת נוכח המצג שהציג להם אורי ומאחר שהם לא עודכנו בכוונותיו.