כשדי נ' גבאי

1.לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 18/12/16 בת.א. 33742-02-15 ולפיו נדחתה תביעתו של המערער נגד המשיב על סך 300,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין.

2.רקע עובדתי:

התביעה הוגשה על ידי שני עורכי דין, עו"ד כשדי – המערער ועו"ד אלי נקר נגד המשיב (להלן: "גבאי") ונגד נתבעת נוספת הגב' נידרמן.

התביעה נגד גב' נידרמן נדחתה בהסכמה ביום 8/6/16.

בכתב התביעה נטען, כי עו"ד כשדי ועו"ד נקר ייצגו את גבאי אשר היה לקוח שלהם לפי ייפוי כח ולפי התחייבות לתשלום שכר טרחה מיום 3/3/10. פניות רבות שנעשו על ידי עו"ד נקר לגבאי לתשלום שכר הטרחה לא הובילו לתשלום שכר הטרחה.

ביום 14/4/11 הגישו עו"ד כשדי ועו"ד נקר תובענה נגד גבאי בבית משפט השלום בכפר סבא בתיק 24075-04-11 (להלן: "התובענה הראשונה").

במסגרת התובענה הראשונה התקיים דיון ביום 26/12/12, וניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה, אשר כלל בין היתר את התחייבותו של גבאי לשלם לעו"ד כשדי ועו"ד נקר כספים.

בחלוף כשנתיים ממתן פסק הדין בתובענה הראשונה, הוגשה לבית משפט השלום שדן בתובענה הראשונה, "בקשה בהסכמה לתיקון טעות בפסק הדין".

בבקשה נכתב כדלקמן:

"1. ביום 26/12/2012 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים.

2. הנתבע 1 פנה אל התובע 1 וטען, כי במועד מתן פסק הדין לא הבחין בכך, שפסק הדין ניתן אף לזכותו של התובע 1, והואיל, ולטענת הנתבע 1, מעולם לא הסכים לכך, שהתובע 1 ייצג אותו, הרי שפסק הדין המחייב את הנתבע 1 לטובת התובע 1, נשען על פגם ברצון המתקשר הנובע עקב טעות שבתום לב.

3. משאלה הם פני הדברים, הסכימו הצדדים כולם, מבלי להודות בעובדות או טענות, לעתור לבית משפט נכבד זה בבקשה לתקן את פסק הדין כך, שבכל מקום בהסכמת הצדדים (החל מעמ' 5 לפרוטוקול הדיון, מול שורה 14) בו נכתב "תובעים", ייכתב "תובע 2".

פסק הדין אכן בוטל ביחס לתובע 1 שם, שהוא עו"ד כשדי. הנתבע 1 הוא גבאי.