ע"א 65688-06-15 דקל מחסני ערובה בע"מ נ' איי.איי. איתמר השקעות בע"מ,,16 כב' השופטת רות לבהר שרון

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אהוד שוורץ), שניתן בתא"ק 44-12, ביום 21.05.15, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה, חברת איי.איי. איתמר השקעות בע"מ (להלן: "המשיבה"), לתשלום סך של 282,000 ₪ בגין אי פירעון של 6 שיקים המשוכים על ידי המערערת, חברת דקל מחסני ערובה בע"מ (להלן: "המערערת"), בטענה של אחיזה כשורה.

יצוין, כי התביעה בבית משפט קמא הוגשה גם כנגד מר איתי ניב (להלן: "נתבע 2"), ואולם לאור הליכי פש"ר עוכבו כנגדו ההליכים.

העובדות

1.מדובר בסדרה של 14 שיקים של המערערת, אשר 6 מתוכם - כל אחד ע"ס 47,000 ₪ - הם נשוא הדיון שבפניי. זמן הפירעון של השיק הראשון בו מחזיקה המשיבה הוא 25.7.12.

2.לטענת המערערת, השיקים נמסרו ביום 9.1.12, על ידי מנהלה, מר שמעון גרינבאום (להלן: "מנהל המערערת"), למר דב אייזדורפלד (להלן: "דב"), כדי שימסור אותם לנתבע 2 - כל זאת, לטענת המערערת, תחת לחץ ואיומים, לאחר שנתבע 2 דרש לקבל "שכר" בגין "סיועו" לכאורה להגעה להסדרי חוב עם צדדים שלישיים (יצוין כי בכל הקשור לצורך של המערערת להגיע להסדר עם אותם גורמים שלישיים, שהחזיקו ככל הנראה גם הם בשיקים של המערערת - רב הנסתר על הגלוי). לטענת המערערת, נתבע 2 כלל לא סייע להגעה להסדר כלשהו, והשיקים נמסרו רק לאור הלחץ והאיומים שהופעלו על מנהל המערערת. עוד לטענתה, היא לא קיבלה כל תמורה בגין השיקים הנ"ל.

לאחר שהשיקים לא הגיעו לידי נתבע 2, הוסכם בין הצדדים כי המערערת תבטל את השיקים, כפי שאכן עשתה, כאשר נתבע 2 התחייב כי ידאג שהשיקים יוחזרו לה, אלא שהדבר לא נעשה, והתברר כי דב ונתבע 2 עשו שימוש בשיקים.

3.יצוין, כי השיקים נמסרו לדב כששם המותב אינו מצויין, כשלטענת המערערת היא אינה יודעת מיהו הנפרע "אביב שקד", ששמו המופיע על גבי השיקים לא נכתב על ידי המערערת או מי מטעמה. עוד יצוין, כי לא צויינה מגבלת סחירות, וכי על גבי כל אחד מהשיקים מופיעה חתימת הסב של נתבע 2, וכן חתימה של הנפרע ושל המשיבה.

4.המערערת טענה בבית משפט קמא, כי נתבע 2 ודב פעלו במרמה וקנוניה כלפיה, ועשו שימוש שלא כדין בשיקים, על מנת להוציא ממנה כספים שלא כדין. עוד היא טענה, כי המשיבה אינה אוחזת כשורה, לא נתנה תמורה בגין השיקים, וקיבלה לידיה את השיקים לאחר שכבר בוטלו, ותוך התעלמות מ"נורות אזהרה", דבר השולל את תום ליבה.

5.מנגד, המשיבה, שהיא חברה העוסקת במתן אשראי ובניכיון שיקים, טענה בבית משפט קמא, כי ביום 28.2.12 היא מסרה לנתבע 2 את סכום תמורתם של השיקים, בניכוי עמלה, כי היא אוחזת כשורה בשיקים, וכי על כן לטענתה יש לחייב את המערערת בתשלום תמורתם.