ע"א 6547/12 עמר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נתיבות

השופט י' עמית:          

עניינו של הערעור שבפנינו בתוקפם של שעבודים שנרשמו על נכסים של המנוחה סוליקה עמר ז"ל (להלן: המנוחה), להבטחת חוב חברה שבבעלות שניים מבניה, תוך שימוש ביפוי כוח כללי שניתן על ידה שבע שנים לפני כן.

רקע עובדתי

1. המנוחה, ילידת 1938, ניהלה בעבר חשבון בנק אצל המשיב (להלן: הבנק). עזבון המנוחה – באמצעות בנה שי, יורשה היחיד מכוח צוואה – הוא המערער שבפנינו (להלן: המערער).

           ביום 4.8.1992 חתמה המנוחה על יפוי כוח כללי נוטריוני המייפה את כוחו של בנה, יהודה (ג'יי) אמיר (להלן: יהודה), לפעול בשמה ומטעמה (להלן: יפוי הכוח הכללי).

          ביום 5.6.1995 חתמה המנוחה על ערבות מתמדת מוגבלת בסכום, וכן שעבדה מספר תכניות חסכון (להלן: הערבות המוגבלת) לטובת חברת אמיר בניה ופיתוח (1991) בע"מ (להלן: החברה), שבבעלות בניה יהודה ונפתלי. לגרסת הבנק, פקידה בסניף בשם דינה פרטוק (להלן: פרטוק) החתימה את המנוחה על הערבות המוגבלת בביתה.

המנוחה, ששכלה אחד מבניה ושמו סם אמיר ז"ל (להלן: סם), פנתה ביום 19.7.1996 כיורשת עזבון בנה סם ז"ל, למנהל סניף הבנק דאז מר אריה בן שמעון (להלן: בן שמעון), בבקשה לבטל משכנתא להבטחת חובות החברה, שנרשמה בשעתו לטובת הבנק על נכס שהיה שייך לבנה המנוח.

           בן שמעון העלה את הדברים על הכתב בשמה של המנוחה במסמך מיום 19.7.1996 המנוסח כמכתב המופנה מהלקוח אל הבנק, וביום 7.8.1997 נמחקה המשכנתא. בנוסף, במכתב מיום 22.7.1997 הודיע הבנק למנוחה כי בהתאם לבקשתה, היא משוחררת מכל התחייבות כלפיו לפי כתב הערבות המוגבלת.

           ביטול הערבות המוגבלת ומחיקת המשכנתא על הנכס של הבן סם ז"ל, נעשו לאחר שהועברו לחשבון החברה סכומי כסף, בין היתר, בעקבות פרעון תכנית חסכון (ככל הנראה אחת התכניות אשר שועבדו על ידי המנוחה).