ע"א 62297-02-17 רוזיו נכסים וניהול בע"מ נ' קליין רסלר ואח'

בקשה למחיקת ערעור מחמת איחור בהגשתו.

הנדרש לנדון

1. ביום 18.12.16 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' גלית אוסי שרעבי) הדוחה את תביעת המערערת לתשלום דמי תיווך המגיעים לה לטענתה בגין עסקת מכירת דירה שהייתה בבעלות המשיבה 1 (להלן – המשיבה) ובעלה (להלן- פסק הדין).

המשיבים 2 ו – 3 הינם כונסי נכסים אשר מונו למכירת הדירה.

ביום 28.2.17, בחלוף 70 יום ממועד מתן פסק הדין, הגישה המערערת ערעור על פסק הדין. כאשר בפתיח לערעורה צוין, בין השאר –

"המערערת ידעה ויודעת על פסק הדין וערעור זה מוגש על סמך ידיעתה מבלי שחלף או אף החל מניין 45 ימים להגשת ערעור"

2. אלא שכאן חשוב להוסיף ולציין את הדבר הבא – כבר ביום 19.12.16, יום אחר מתן פסק הדין, הגישה המערערת בקשה לרשם ההוצל"פ שכותרתה "בקשה לאישור שכר תיווך למשיבה (המערערת דכאן – צ.ו)" כאשר לבקשתה צירפה את פסק הדין במלואו, ובגוף הבקשה אף הפנתה לסעיפים מסוימים מתוך פסק הדין.

מצירוף עובדות אלו קצרה הדרך לבקשה אותה הגישה המשיבה בערעור ולה אנו נדרשים כאן ועיקרה – טענתה כי הערעור דינו להיות מסולק על הסף מפאת איחור בהגשתו.

3.לטענת המשיבה נוכח צירוף פסק הדין נשוא הערעור במלואו ע"י המערערת עצמה לבקשה אותה הגישה לראש ההוצל"פ ביום 19.12.16, הרי שברי כי פסק הדין הומצא לידיה במועד זה ותוכנו היה בידיעתה המלאה לפיכך יש להתחיל את מניין הימים להגשת הערעור ממנו, ויותר מכך - גם אם תאמר כי לא עסקינן בהמצאה כדין הרי שבנדון מצדיקות הנסיבות חריגה מ"כלל ההמצאה" ואחיזה ב"כלל הידיעה", הן מטעמים של השתק ומניעות, שהרי המערערת אמרה בפה מלא כי ידעה על פסק הדין ואף עשתה בו שימוש, והן מטעמים שבתום לב ועשית שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

4. המערערת טענה מנגד כי דין הבקשה להדחות כיוון שלא בוצעה לידיה המצאה כדין וכי הובהר בפסיקה כי גם צפייה בפסק הדין במערכת "נט המשפט" אינה מהווה המצאה כדין. לצורך המצאה כדין יש צורך בשיגור פסק הדין באמצעות דואר רשום אל הצדדים מבית המשפט וחתימתם כי אכן קיבלו את פסק הדין. לטענת המערערת אין לראות חוסר תום לב בכך שהפנתה את שימת ליבו של רשם ההוצל"פ לפסק הדין שכן כל שביקשה היה לחסוך את ההליך הערעורי ולקבל את הכספים המגיעים לה והמופקדים למעשה בלשכת ההוצל"פ. לטענת המערערת כיוון שסיכויי ערעורה טובים, שכן אין חולק כי פעולותיה הן אלו שהביאו למכירת הדירה וממילא היא זכאית לקבלת שכר טירחה על פעולותיה אלו, הרי שאין מקום לחסום את ערעורה אך ורק מטעמים דיוניים.

5.תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), מתנה את תחילת מניין הימים להגשת ערעור על החלטה שלא ניתנה בפני המבקש להשיג על ההחלטה, בהמצאת ההחלטה לאותו בעל-דין.