ע"א 61201-01-15 ורטנסקי נ' שהם ואח'

לפניי בקשת המערער כי אפסול את עצמי מלדון בעניינו.

בתיק זה הוגש ערעור על החלטת כב' רשם בית משפט השלום א' פוני אשר דחה את בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרת משפט. במקביל הגיש המערער בקשה לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בגדרי הערעור.

בהחלטה מיום 12.2.15 הוריתי לפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) להגיש תגובה לבקשה בתוך 30 יום.

ביום 15.3.15 הגישה הפרקליטות "בקשה לסילוק הערעור על הסף במסגרת בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון", בה נטען כי בהליך המתנהל בבית המשפט קמא לא ניתן פסק דין, ולאור זאת הערעור הוא ערעור על החלטה אחרת של רשם בית משפט השלום, שהיה על המערער להגישו לבית משפט השלום ולא לבית משפט זה. עוד נטען בבקשה כי ההחלטה מושא הערעור ניתנה ביום 12.11.14 והומצאה למערער ביום 23.11.14 ומשכך במועד בו הוגש הערעור (28.1.15) כבר חלף המועד להגשתו.

בהחלטה מאותו יום הוריתי למערער להגיב לבקשה לסילוק על הסף בתוך 14 יום.

ביום 23.3.15 הודיע המערער כי לא הומצאה לו תגובת המשיבים לבקשתו לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

בהחלטה מיום 24.3.15 ציינתי כי בינתיים הוגשה בקשת המשיבים לסילוק הערעור על הסף וקבעתי כי ככל שתידחה הבקשה לסילוק על הסף תתבקש תגובת המשיבים לבקשת המערער לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

ביום 31.3.15 הגיש המערער "תגובה להחלטה מתאריך 15.3.2015" בד בבד עם בקשה לפסילתי.

ככל שניתן להבין מן הבקשה לפסילתי, היא מצביעה על שתי עילות פסילה:

ראשית טוען המערער כי החלטה שניתנה על ידי לא הומצאה לו כהלכה וכי מצא בסמוך לתיבות הדואר בבית מגוריו את המסמכים שנשלחו על ידי מזכירות בית המשפט כשהם פתוחים ותוכנם גלוי ומספר אנשים מעיינים בהם. לעניין זה נטען בבקשה כי משנקבע סד זמנים להגשת תגובה היה עליי לציין או לוודא כי המצאה כדין תתבצע ואף לרשום את דרך ההמצאה.

שנית נטען על ידי המערער כי התנהלתי במשוא פנים כאשר אפשרתי לקבל לתיק בית המשפט בקשה לסילוק על הסף שהגישה פרקליטות המדינה ואף הטרחתי את המבקש להשיב עליה, וכל זאת כאשר הפרקליטות עשתה דין לעצמה ונמנעה מלהשיב לבקשת המבקש לפטור מאגרה ומערבון.

לא מצאתי כי הבקשה מגלה עילת פסלות.