ע"א 60623-03-15 אינגה השקעות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ

זוהי בקשת המבקש (להלן: "הבנק") למחוק הערעור, שהגישה המשיבה (להלן: "המערערת"), מחמת איחור נטען בהגשתו.

1. הערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב-יפו, כב' השופטת רחל ערקובי בה"פ 9761-04-12, מיום 20.1.15 (להלן: "פסק הדין") בגדרו נקבע, כי בסכסוך בין הצדדים לגבי אופן השבת מושכר לקדמותו, מוטל על הבנק להזיז את חדר המדרגות, כפי שביקשה המערערת וכן נקבעו הוראות לעניין הזזת חדר הכספות. ברישא להודעת הערעור נכתב בכתב יד: "מוגשת בזאת הודעת ערעור על פסק דינו... ואשר התקבל אצל המערערת ביום 12.2.15".

   טענות הצדדים בתמצית

2. הבנק טוען כי הערעור שהוגש ביום 29.3.15 הוגש באיחור, משום שבא כוח המערערת צפה בפסק הדין במערכת נט המשפט עוד ביום 23.1.15 ואף נערכה פגישה בין הצדדים בעקבות פסק הדין ביום 27.1.15 ושם אף נאמר כי בכוונת המערערת להגיש ערעור. עוד נטען כי כלל "הידיעה" גובר על כלל "ההמצאה" ומועד הגשת הערעור נקבע על פי מועד הידיעה של המערערת ובאי כוחה על פסק הדין.

3. המשיבה טענה כי פסק הדין הומצא לה כדין ביום 12.2.15 וכי על פי הפסיקה אין די בידיעה לכשעצמה וכלל ההמצאה גובר. אין טענה לחוסר תום לב מצד המערערת או לנזק שנגרם לבנק. בנוסף מדובר לכל היותר באיחור של 19 ימים, כאשר ב"כ המערערת היו בזמנים הרלוונטיים נתונים לבעיות בריאותיות המפורטות בבקשה ואין צורך להרחיב בהם.

4. בתגובתו טען הבנק, כי ההלכה שונה מזו המצוטטת על ידי המערערת וכן כי בעיותיהם הבריאותיות של באי כוח המערערת אינם מהווים הצדקה לאיחור.

    

    

   דיון והכרעה

5. לאחר ששקלתי את הבקשה, עיינתי בתגובה, בתשובה לתגובה, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה למחיקת הודעת הערעור על הסף.

6. תקנה 476 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי המצאתו של כתב בי דין תהא במסירתו, כאשר תקנה 477 לתקנות קובעת כי ההמצאה תהא ככל הניתן לנמען גופו. תקנה 495 (א) לתקנות קובעת: "המצאת כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה". דרכי המצאה נוספות המוסדרות בפרק לב לתקנות כוללות המצאה על ידי עורך דין (תקנה 475א), המצאה בהדבקה (תקנה 489), המצאה בדואר על ידי בית משפט (תקנה 495(א), המצאה בפקסימיליה (תקנה 497 א) והמצאה באמצעי אלקטרוני (תקנה 497ג).