ע"א 59275-10-15 וינברגר נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

לפנינו ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בפתח תקוה, כב' השופטת הר ציון, שם נדונה השאלה אם למערערת זכות דיירות מוגנת על פי חוק הגנת הדייר, או לחילופין האם קמה לה זכות דיירות מוגנת מכוח טענת מניעות כלפי המשיבה נוכח התנהלותה כלפיה וכלפי סבה.

רקע

1. סבה של המערערת, שלמה הולנדר ז"ל (להלן: "שלמה") היה דייר מוגן בחלקה 52 בגוש 6696 על פי חוזה שכירות מיום 3.3.55 (להלן: "דירת שלמה").

2. אביו של שלמה, אביגדור הולנדר ז"ל (להלן: "אביגדור") היה דייר מוגן בחלקה 51 בגוש 6696 על פי חוזי שכירות מיום 23.3.50 ומאפריל 1953 (להלן: "דירת אביגדור"). בסמוך לאחר מותו של אביגדור בשנת 1974, עבר שלמה להתגורר בדירת אביגדור והתגורר שם כשלושים שנה, עד לפטירתו.

3. בשנת 2004, עברה המערערת להתגורר עם סבה - שלמה וסבתה, בדירת אביגדור. שלמה נפטר ביום 22.9.05 והסבתא, רעייתו, נפטרה לפניו ביום 18.2.05.

4. המערערת טענה לזכויות בדירת אביגדור מכוח סעיף 20 בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן – החוק)לחילופין עתרה להעניק לה סעד מן הצדק ולרשום אותה כדיירת מוגנת בדירת שלמה. לחילופין טענה כי יש לקבוע שרכשה זכות בר רשות בלתי הדירה בדירת אביגדור.

5. המשיבה טענה כי אין למערערת זכויות כלשהן בדירת אביגדור. על מנת לזכות בדיירות מכוח סעיף 20 היה עליה לגור יחד עם שלמה, בדירת שלמה, מעל שישה חודשים. עוד טענה כי לשלמה לא היו זכויות מוגנות בדירת אביגדור משום שלא גר עימו מעל שישה חודשים לפני מותו, אלא עבר לדירה לאחר פטירת אביגדור ואף הייתה לו דירה נוספת בבעלותו. בנוסף טענה כי שלמה פלש לדירת אביגדור והרוויח כסף מהשכרת דירת שלמה.

   תמצית פסק הדין של בית משפט קמא

6. אין לתובעת זכויות של דייר מוגן על פי חוק הגנת הדייר:

   הוראות החוק הרלבנטיות הן סעיפים 20 ו-27 בחוק הגנת הדייר.

   לשלמה לא הייתה דיירות מוגנת בדירת אביגדור משום שעבר אליה לאחר מותו, על כן לא מתקיים התנאי הקובע בסעיף 20 בחוק הגנת הדייר.

   המערערת אינה דיירת מוגנת שכן התגוררה בדירת אביגדור, עם שלמה, שלא היו לו זכויות דייר מוגן בדירה זו.