ע"א 59258-05-15 טובול שלם נ' אינדיקטור

1.מונחות לפני שתי בקשות – האחת לפטור את המבקש מתשלום אגרת המשפט והשניה לפוטרו מהפקדת ערבון בערעור.

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 13.04.2015 (ת"א 42170-08-13), אשר ניתנה במסגרת הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט, ולפיה ניתנה למבקש ארכה לפינוי מושכר (חנות) בו הוא מחזיק ולהשבתו לידי המשיב 1 כשהוא ריק מכל אדם וחפץ, שאם לא כן ישלם לאחרון סך של 5,000 ₪ בגין כל יום בו הנכס מוחזק על ידו ואינו מפונה.

כמו כן חוייב המבקש לשלם למשיב 1שכר טרחת עו"ד בסך של 9,000 ₪ (להלן: "ההחלטה").

המסגרת הנורמטיבית

3.סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

4.בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;

ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

(ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

5."השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6.עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.