ע"א 58805-05-15 אגודה שיתופית בע"מ נ' חברה בע"מ

השופט ד"ר קובי ורדי – סגן נשיא

ערעור על פסק דינו של בית משפט בתל אביב (כבוד השופט עודד מאור) מיום 15/4/15 בת.א 21362-01-12.

הרקע העובדתי, ההליכים והמחלוקות

כתב התביעה שהגישה המשיבה כנגד המערערת

1. תחילתו של ההליך המשפטי בכתב תביעה שהגישה המשיבה כנגד המערערת ע"ס כ-1.4 מיליון ₪.

   בכתב התביעה נאמר כי המשיבה העניקה למערערת שירותים לבניית בתים בישוב סוסיא תוך שהוסכם בין המערערת, המשיבה והיזם בהסכם משולש מיום 3/9/09 (להלן: "ההסכם המקורי"), כי המערערת תשלם למשיבה עבור שלושה בתים שיועברו לבעלותה ויתרת שני הבתים יועברו לבעלות המשיבה. כן נטען שהמשיבה קיימה אחר מלוא התחייבויותיה עפ"י ההסכם, בנתה את חמשת הבתים ששלושה מהם הועברו לבעלות המערערת אולם לא קיבלה מהמערערת תמורה בגין בניית אותם שלושה בתים ואף לא קיבלה את שני הבתים שהיו אמורים לעבור על שמה.

    

2. בכתב התביעה נטען כי בגין חובה של המערערת למשיבה, הוציאה המשיבה למערערת במהלך שנת 2010 שש חשבוניות שסכומן הכולל עמד על סך כ-1.34 מיליון ש"ח ומשפנתה המשיבה למערערת לשם קבלת החוב נשוא החשבוניות נדהמה לגלות כי המערערת טוענת להגנתה כי העבירה את סכום החוב לידי היזם - צד ג' – חברת א.ד אליהו ובניו בע"מ (להלן: "היזם").

   זאת, למרות שבין המשיבה למערערת היה סיכום מפורש כי כל הכספים בגין החשבוניות ישולמו ישירות לידי המשיבה.

   המערערת אף הציגה בפני המשיבה מסמך מיום 20/10/10 שלטענתה קיבלה מהיזם בחתימת היזם ונציג המשיבה מכוחו טען היזם בפני המערערת כי הוא זכאי לכך שסכום החוב יועבר לידיו (להלן: "המסמך"), כשנטען בכתב התביעה שמדובר במסמך מזויף שמעולם לא הוצא תחת ידי המשיבה ואינו מחייבה כלל ועיקר.

3. כן נטען בתביעה כי נוכח זאת שאף המערערת נפלה קורבן למרמה מטעם היזם ולא קיבלה אף את שני הבתים שהייתה אמורה לקבל, ניאותה המשיבה להגיע עמה להסכם לפיו במידה והמערערת תפעל לשם העברת שני הבתים למשיבה ו/או למי מטעמה, תפרע המשיבה מהבתים את החוב ולא תבוא חשבון עם המערערת בעניין החוב.

4. על פי כתב התביעה, בתאריך 21/2/11 נחתם בין המערערת למשיבה הסכם חדש (להלן: "ההסכם") שבא לתקן ו/או לשנות את הוראות ההסכם המקורי, ובפרק ההצהרות להסכם החדש, הצהירו הצדדים מפורשות כי היזם הפר בצורה יסודית את ההסכם המקורי באופן המפקיע אותו מיסודו וכן בהואיל הראשון להסכם הודתה המערערת בקיומו של חוב כלפי המשיבה הנובע מההסכם המקורי, באופן שצוין כך:

   "הואיל ובתאריך 3/9/09 נערך הסכם ביחס לבניית בתים בישוב סוסיא, אשר שונה בהסכמת הצדדים, באופן שלמרות האמור בסעיף 13 שבו, התמורה לפיו אמורה הייתה להיות משולמת לכל יום בית".