ע"א 5703-04-15 אבו ספיה נ' ברדה ואח'

פתח דבר

בקשת המבקש למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב. הש. מירב בן ארי) מיום 2.2.15 (ת"א 44003-12-10) במסגרתו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בעטיה של תאונת עבודה מיום 27.9.05. (להלן: "פסק הדין").

המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי המבקש טרם שילם את הוצאות המשפט שנפסקו לטובתם בבית משפט קמא, המשיבים מסכימים ליתן למבקש האורכה המבוקשת על ידו כנגד הפקדת ערבון וזאת בהתחשב, בין השאר, בהיותו של המבקש תושב השטחים.

ולגופם של דברים – 

1.המועד להגשת ערעור נקבע בתקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד-1984 והינו 45 ממועד המצאת פסק הדין; לטענת המבקש פסק הדין הומצא לידיו ביום 16.2.15 וממילא היה על המבקש להגיש הערעור ביום 2.4.15 תחת זאת הגיש ביום 29.3.15 את בקשתו הנוכחית להאריך לו המועד להגשת הערעור.

נוכח הזמן שחלף ממועד זה עליו להציג טעם מיוחד להצדקת האורכה המבוקשת על ידו ע"פ הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין לעיל.

2.המבקש אושפז לטענתו בבית חולים לצורך ביצוע פעולה ניתוחית מיום 23.2.15 ועד 5.3.15 (ראה תעודת שיחרור שצורפה לבקשתו) .

4.המבקש הגיש ביום 29.3.15, קודם שחלף המועד להגשת הערעור, בקשה למתן ארכה להגשת ערעור לבית משפט קמא, ובהחלטה מיום 29.3.15 נקבע כי עליו להגיש את בקשתו לבית משפט שידון בערעור. אי לכך, המבקש הגיש בקשה למתן ארכה, לבית משפט זה , ביום 2.4.15.

5.נפסק כי, בקשה להארכת מועד יש להגיש לפני תום המועד אותו מבוקש להאריך, או סמוך ככל האפשר לפקיעתו. (ראה: ע"א 81\725 יוסף עלי חוסין ענבתאווי נ' ג'מאל סלים חסון, טו(4)663 (1982).