ע"א 55947-09-14 העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים ע.ר. 580465508 נ' פוטרמן

1.זהו ערעור אזרחי על פסק דינו של בית המשפט השלום חיפה, אשר קיבל חלקית את תביעתו של משיב בגין הפרת זכויות יוצרים של ארבעה מסרטוניו.

2.המשיב הינו עיתונאי הנוהג לצלם אירועים חברתיים פוליטיים ולעלותם לחשבונו באתר יו-טיוב תחת הכינוי-YISRAELPNM. המערערת, עמותה ללא מטרות רווח, המקדמת סדר יום רעיוני שונה בתכלית מזו של המשיב (להלן: "המערערת") הרכיבה סרט באורך כולל של 1:39 דקות באמצעות 5 סרטונים, כש- 4 מתוכם נגזרו מסרטוני המשיב. את הסרט העלתה לחשבונה באתר יו-טיוב ולאתר האינטרנט הלא מסחרי בבעלותה. לטענתה, הסרט מהווה חלק בלתי נפרד ממחקר ביקורתי שערכה במטרה לחשוף את הפערים בין מטרות מוצהרות של ארגונים לא ממשלתיים לבין פעילותם בפועל ודרכי מימונם וזאת בהקשר המזרח תיכוני. במקרה דנן המערערת טענה כי ביצעה מחקר בנוגע לוועד לסולידריות שפעל לקבלת תמיכה מהאיחוד האירופי במסגרת תמיכתו בארגונים הפועלים במזרח התיכון למען אלטרנטיבה לא אלימה. זאת כדי להוכיח שהועד לסולידריות שותף להפגנות אלימות ולדעתה אינו פועל בדרכים לא אלימות והכל בהסתמך על פרטים שפורסמו באתר הועד למען סולידריות.

המשיב טען, כי השימוש אשר עשתה המערערת בסרטוניו, מבלי לאזכרו ומבלי לדרוש רשותו לדבר, מהווה פגיעה בזכויותיו על יצירותיו.

3.בית המשפט קמא הכריע כי למשיב זכות יוצרים וזכות מוסרית בסרטונים נשוא התובענה. משכך, כאשר המערערת עשתה שימוש בסרטונים אלו ללא נטילת רשות מהמשיב ותוך פגיעה בסיקור האובייקטיבי של המשיב, היא הפרה את זכויות היוצרים והזכות המוסרית שלו ביצירה. יתרה מכך, נקבע כי המערערת לא סתרה את החזקה העובדתית כי ניתן היה להגיע אל בעלי היצירה – המשיב ולבקש רשותו לשימוש בסרטונים.

בית המשפט קמא קבע עוד כי המערערת אינה בגדר מפר תמים וכי עשתה שימוש לא הוגן ביצירותיו של המשיב, גם כאשר לא נתנה למשיב קרדיט כנדרש. בית המשפט קמא פסק כי המערערת, תשלם למשיב, פיצוי בסך של 16,000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית) וכן הוצאות משפט והכל בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית ביצירותיו.

4.המערערת, מבקשת להורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט קמא בשל שורת טענות, כמפורט להלן:

ראשית, לטענתה, יש להחיל את הגנת השימוש ההוגן במקרה דנן. שכן, הסרטון במקרה דנן מקיים את ארבעת הפרמטרים המצויים בסעיף 19(ב) לחוק זכויות היוצרים, תשס"ח-2007) (להלן: "החוק"). בנוסף, לטענתה הסרטון עושה שימוש טרנספורמטיבי בחלקי סרטוני הווידיאו של המשיב רק לצורך הצגת נספח למאמר ביקורת שנכתב בנושא. שנית, לטענת המערערת עומדת לה הגנת תום הלב. לטענתה בית המשפט קמא טעה משלא נתן משקל גדול יותר לעובדה כי המערערת הסירה מידית את הסרטון עם קבלת פניית משיב.

שלישית, לטענת המערערת, טעה בית משפט קמא בהכרעתו שהופרה במקרה דנן זכותו המוסרית ליצירה של המשיב. זאת משום, שלא נפגע כבודו או שמו הטוב של היוצר.

5.המשיב, מנגד, טוען כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט קמא ומשכך יש לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בתשלום הוצאות הליך זה. לטענתו, המערערת בטיעוניה הרחיבה חזית ואף סילפה עובדות שהוכחו בבית המשפט קמא. כך, טוען המשיב שהמאמר, שלטענת המערערת מהווה מחקר ביקורת והסרטון הינו חלק מנספחיו. לעולם לא הוצג בפני בית המשפט ואף לא הועלה לאתר האינטרנט. לטענתו כי מדובר בגרסה שהומצאה לצורך ההליך המשפטי בלבד. בנוסף, טען המשיב כי בניגוד לטענת המערערת, היא מעולם לא התנצלה בפניו בפועל.

6.המשיב טען עוד כי המערערת לא נתנה כל קרדיט למשיב באתר אינטרנט ואילו באתר יו-טיוב לא ניתן קרדיט מספק ובאופן ראוי. המשיב טען עוד כי השימוש המפר היה מהותי ולא הווה רק טרנספורמציה של הסרטונים שיצר המשיב, אלא העתקה בפועל שלהם. בנוסף, נטען כי סרטוני המשיב הינם בעלי פוטנציאל מסחרי ולכן השימוש המפר פגע במעמדו ובשמו זאת בדגש על ההבדל התהומי בין דעות המערערת והמשיב וסדר היום השונה שכל אחד מהם מבקש לקדם.

דיון