ע"א 55871-11-15 רזין נ' ביוגארד רכיבים וטכנולוגיות בע"מ

לאחר שעיינו במכלול החומר ושמענו את טענות בא-כוח המערער, החלטנו לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום מכוח תקנה 460(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן התקיימו בפסק הדין נושא הערעור, כל התנאים הנקובים בתקנה האמורה.

מעבר לדרוש נציין עוד זאת. עד התביעה יובל רזין, נכדו של המערער ומי שהיה מנכ"ל המשיבה עד שנת 2006, עו"ד בהשכלתו, חתם על שני מסמכים שצירף המערער לכתב התביעה. נספח ה' מיום 17.9.07 שבו נכתב "מעבר לכך לא ברור כיצד נמחקו מהמאזן הלוואות הבעלים, הלוואות שלי, של אמנון ושל יצחק רזין". ונספח ה'1 מיום 3.10.07 שבו נכתב "כי פעולת מחיקה של ההלוואות אינה חוקית וכל בעלי ההלוואה מתנגדים למחיקתה ... מעולם לא התקבל אישור למחיקת הלוואות הבעלים ...".

גם בפרוטוקול אסיפת בעלי מניות של המשיבה מיום 24.9.07 בפרק הדיון נאמר: "יובל רזין מבקש לציין כי במאזן 2005 שהוצג לאישור היום חרף התנגדותו הושמטו הלוואת בעלים של חברת סטארטן יצחק רזין יובל רזין וחברות אחרות מקבוצת רזין".

מהאמור עולה כי מנכ"ל המשיבה בתקופה הרלוונטית, כאמור נכדו של המערער ועו"ד בהכשרתו, ראה בהלוואה של המערער הלוואת בעלים, שעל כן בדין קבע בית משפט קמא כי חל עליה סעיף 5.5 בהסכם המייסדים ושלכן טרם הגיע מועד פירעונה.

לא מצאנו שיש בכרטסת, נספח ז'1 לתביעה, כדי לסתור הודאות אלה של יובל רזין. אמנם ליד שמו של המערער לא נכתב במפורש שהלוואתו היא הלוואת בעלים, מקום שלגבי אחרים כן נכתב כך, אך גם ליד שמו של יובל רזין מצוין סכום ולא נכתב שזו הלוואת בעלים, אף על פי שלא הייתה מחלוקת שיובל רזין הוא בעלים.

לפיכך החלטנו לדחות הערעור.

הואיל והמערער עדיין זכאי לפירעון ההלוואה, לכשישתנו הנסיבות, אין אנו עושים צו להוצאות. העירבון יוחזר.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ו, 15 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.