ע"א 5543-01-15 נאמן ואח' נ' סילאם ואח'

1.שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט משה סובל) מיום 5/11/14 בתא"ק 17378-03-13 ות.א. 29161-05-13.

2.במסגרת תא"ק 17378-03-13 הגיש המערער והמשיב שכנגד – אשר נאמן (להלן: "נאמן") תביעה בסד"מ נגד המשיבים והמערערים שכנגד – רחמים סילאם, ציפורה געדי ואביחי געדי (להלן: "סילאם וגעדי") . תביעה זו תכונה להלן: "תביעת נאמן".

3.עניינה של תביעת נאמן בהשבת סך של 273,689 ₪ אשר שולמו ע"י נאמן לסילאם וגעדי עפ"י הסכם מיום 24/11/10 אשר נחתם בין הצדדים (להלן: "ההסכם") וזאת עקב ביטולו ביום 2/9/12 (כנטען ע"י נאמן).

4.במסגרת ת.א. 29161-05-13 הגישו סילאם וגעדי תביעה כספית נגד נאמן בסך 154,106 ₪ וכן ביקשו צו עשה המורה לנאמן לקבל על שמו את מניות סילאם וגעדי בחברה ולהסדיר את ההתחייבויותיה כלפי רשויות ו/או צדדים שלישיים החל מיום 1/1/11 (להלן: "תביעת סילאם וגעדי").

הם טענו, כי בגין מעשיו ו/או מחדליו של נאמן וכתוצאה מהפרת ההסכם יש לחייבו לשלם את יתרת התמורה הקבועה בהסכם סך של 54,106 ₪ (משוערך למועד הגשת התביעה) ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 100,000 ₪.

5.בימ"ש קמא בחן את טענות הצדדים וקבע כי דין תביעת נאמן להידחות הואיל ונאמן לא הרים את הנטל להוכיח כי ביטול ההסכם על ידו נעשה כדין ועל פי עילה חוקית ועל כן, אינו זכאי להשבה.

תביעת סילאם וגעדי התקבלה רק בנוגע לתשלום היתרה בסך 50,000 ₪ ע"י נאמן ונקבע, כי התשלום יהיה מותנה בהמצאת אישור מטעם סילאם וגעדי בדבר בטול השעבוד ומחיקתו מרשם החברות.

בכל הנוגע לרכיב עוגמת הנפש וצו עשה לחייב את נאמן לקבל על שמו את המניות בחברה והעתירה לחייב את נאמן לגרום לחברה להסדיר חובותיה והתחייבויותיה לרשויות וצדדים שלישיים, נדחתה התביעה.