ע"א 54987-06-15 שממו ואח' נ' איי.די.איי (ביטוח ישיר) חברה לביטוח בע"מ

לאחר עיון בבקשה ובתגובה - דין הבקשה להתקבל.

1.נקודת המוצא בנושא זה הינה כי :

"...על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור" בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (23.8.06).

2.תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לסטות מנקודת בסיס זאת, בקובעה כי עת נקבע מועד בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בעניין טעמים מיוחדים נפסק, בין השאר, כי אלה "ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד... אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין" רע"א 10035/06 גאון נ' שחר (10.5.07), רע"א 2184/12 מיכלוביץ נ' א. אספקה וטרינרית בע"מ (29.8.12); ע"א 6842/00 ידידה נ' קסט פ"ד נה(2) 904 (2001)).

3.במקרה דנן ותוך מתן משקל לסיכויי הערעור, לסיבת האיחור, וחרף פרקו (כ-3 חודשים), ראוי להורות על הארכת המועד.

הוכחה טענת המבקש כי ביום 25/8/14 הותקף, וכי ביום 21/1/15 עבר ניתוח בגין אותה תקיפה (שלאחריו אושרה לו תקופת אי כושר בת מעל 3 שבועות). מועד זה הינו מועד סמוך למועד בו קיבל המבקש את פסק הדין (3/2/15) ומכאן שיש ממש בטענתו כי בתקופה הסמוכה לניתוח היה עסוק בעניניו הרפואיים וכן נפגעה יכולתו להתפרנס ולדאוג לתשלום האגרה ולהגשת הערעור.

לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי המבקש אינו מיוצג (ואף לא היה מיוצג בהליך בפני בית המשפט קמא).

בפרט יש ממש בנוגע לטענה הנוגעת לסיכויי הערעור וראוי כי ערכאת ערעור תבחן טענות המבקש:

תביעת המבקש נדחתה רק על בסיס ממצאי פוליגרף שהוסכם כי הינו מחייב, ברם ההסכמה ניתנה מבלי שהמבקש היה מיוצג ע"י עו"ד, וכן הועלו מטעמו טענות הנוגעות להליך הבדיקה.

יודגש כי הטענה היחידה שהעלתה המבטחת בתיק זה הייתה כי ראוי לדחות התביעה שכן המבקש לא הוכיח שנהג ברכב במועד התאונה, מבלי שהובאה מצידה גרסה אחרת כלשהי ו/או ראיות לזהות הנהג, בעוד שבהליך מקביל שנוהל (לאחר שניתן פסק הדין בתיק זה), בו נשמעה תביעת צד ג' שניזוק בתאונה, קבע כבוד השופט כנען, לאחר ששמע מספר עדים ובכלל זה את נהג רכב צד ג', כי אין חולק שהמבקש הוא שנהג ברכב במועד האירוע.

4.בשקלול כל האמור לעיל הנני מקבלת הבקשה ומורה על הארכת המועד.

כתב ערעור יוגש עד ליום 15/8/15.

המזכירות מתבקשת להעביר החלטה זו לשני הצדדים (למבקש יש להעביר ההחלטה באמצעות פקיד בית משפט במסירה אישית, ככל שאין ברשותו מספר פקס).