ע"א 54004-05-15 דוד נ' הדר

1.מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון בערעור (10,000 ₪).

בגוף הבקשה עתר המבקש בבקשה חילופית להפחתת סכום הערבון "באופן ניכר ו/או המצאת צד ג' כערב" (סעיף 6 לבקשה).

2.עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט עמית יריב) מיום 28.04.2015 ( ת"ט 4171-11-14) הדוחה התנגדות שהגיש המבקש לביצוע שטר חוב ע"ס 159,400 ₪, זאת לאחר שהמבקש לא הפקיד סך של 100,000 ₪, הפקדה אשר נקבעה בהחלטה מיום 18.03.2015 כתנאי לקבלת ההתנגדות.

כמו כן חויב המבקש בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪, אשר יצורף לסכום קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל (להלן: "פסק הדין").

3.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נעתרה על ידי בית המשפט (כב' השופטת א. כהן) בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט (הסכום הנ"ל טרם הופקד).

המסגרת הנורמטיבית

4.הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5.על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בענין בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -  

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428  לתקנות).