ע"א 53906-11-14 סער נ' ז'

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט מיכאל תמיר), שניתן בת"א 7079-11-11, ביום 6.10.14, במסגרתו נדחתה תביעתו של המערער לקבלת שכר טרחת עו"ד מהמשיב.

תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא

1.המערער, עו"ד סער (להלן: "המערער" או "עו"ד סער"), הגיש תביעה כנגד המשיבט' ט' ט' (להלן: "המשיב"), בטענה שמגיע לו שכר טרחת עו"ד בסך של 165,127 ש"ח.

ביום 24.11.2010 נערך בין המערער לבין המשיב הסכם שכר טרחה, במסגרתו שכר המשיב את שירותיו של המערער לצורך ייצוג וטיפול בזכויות מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום מול משרד הבטחון, וכן ביחס לזכויות אחרות של המשיב הקשורות לשירותו במשטרת ישראל (להלן: "הסכם שכר הטרחה" או "ההסכם").

לטענת המערער, הוא השקיע, בעזרת עו"ד דיין ממשרדו, שעות עבודה ומשאבים רבים בטיפול בתיק, ופעל בארבעה מישורים:

א. בקשה להחזר הוצאות ממשטרת ישראל בגין משפט שנערך למשיב;

ב. טיפול וייצוג בנושא זכויות הפרישה של המשיב ממשטרת ישראל;

ג. תביעה נגד קצין התגמולים במשרד הביטחון, בנושא מחלת ה-PTSD (פוסט טראומה) שבה לקה המשיב;

ד. תביעה נגד קצין התגמולים במשרד הביטחון בנושא חבלה באגודל הנתבע.

בתביעתו דרש המערער את שכר הטרחה המוסכם לשיטתו, דהיינו, 20% מתוך התגמולים שקיבל המשיב, כדלקמן:

(1) מענק פרישה חד פעמי בסך 138,027 ש"ח;

(2) פדיון ימי מחלה בסך 37,140 ש"ח;