ע"א 53307-12-13 גולפייגן נ' יעקבי

1.מונחת לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 31.3.2014 על ידי כב' הרשמת א. כהן ולפיו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בת.א. 33674-01-11 (כב' השופטת ש. גלר) בשל אי הפקדת הערבון שנקבע במועד (להלן: "פסק הדין").

אין חולק כי פסק הדין נמסר לידי ב"כ המבקש באמצעות הפקס ביום 1.4.2014 ובקשה זו להארכת מועד הוגשה ביום 2.9.2014 .

2.הנסיבות בהן נדרשת האורכה פורטו על ידי המבקש בבקשה ובתצהיר שערך בתמיכה לה (במ/1) ואלה עניינן במצבו הבריאותי, אשר על פי הנטען, מנע ממנו להידרש להפקדת הערבון במועד, כמו גם להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

לאישוש טענתו זו צרף המבקש תיעוד רפואי המלמד על אשפוז למשך 4 ימים בחודש ינואר 2014, במהלכו עבר המבקש ניתוח לכריתת בלוטת הפאראטירואיד וכן אשפוז נוסף למשך יום אחד בלבד בחודש יולי 2014 לתיקון בקע מפשעתי .

3.המשיב מתנגד לבקשה ועותר לדחותה, באשר, לשיטתו, לא השכיל המבקש להראות "טעם מיוחד" להארכת המועד במובן הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), מה גם שלהערכתו סיכויי הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום קלושים.

4.למקרא התיעוד הרפואי נהיר הוא כי המבקש, שהינו כבן 80 (יליד 1935), סובל מבעיות רפואיות שונות, אשר מטבע הדברים ובשים לב לגילו המתקדם משפיעות על תפקודו.

5.עם זאת, דומה עלי כי לא הונחה התשתית הצריכה לקביעה לפיה מצבו הרפואי של המבקש במועדים הרלוונטיים לבקשה זו מנע ממנו לטפל בענייניו הקשורים בהליך ערעור זה, הליך בו היה מיוצג על ידי עורך דין.

ראיה להתנהלותו של המבקש באותה עת ממש, העומדת בסתירה לנטען על ידו, תשמש העובדה כי במהלך חודש מרץ 2014 הוגש ערעור נוסף מטעמו לבית משפט זה (ע"א 56002-03-14), במסגרתו עתר המבקש לפטור מהפקדת ערבון ומשבקשתו נדחתה הופקד הערבון בחודש יולי 2014.

6.במצב דברים זה ספק רב בעיני באם מצבו הרפואי הנטען של המבקש, כשלעצמו, עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת המועד אלא שלכך חובר, לדידי, עניין כבד משקל והוא סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין (לעניין סיכויי הבקשה לביטול פסק הדין ראה טענות המבקש בסעיף 27 ואילך לבקשה וכן בסעיפים 4-5 לתשובתו לתגובת המשיב).

7."הלכה היא, כי סיכויו של ההליך נשוא הבקשה להארכת מועד שנקבע על ידי חיקוק, הינו אחד מן השיקולים לבחינת קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד, אם לאו" (בש"מ 2889/10 עו"ד אמיר בן צור נ' עיריית הוד השרון) וככל שסיכויי ההליך גבוהים ישנה חשיבות רבה יותר למניעת קיפוחו של המבקש רק בגין איחור בהגשת ההליך (ראה: בש"מ 6229/11 דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה).