ע"א 53107-06-15 רוזנפריד נ' רבי ואח'

בקשה לפטור מתשלום הערבון בשיעור של 15,000 ₪ אותו נדרשה המבקשת להפקיד להבטחת הוצאות המשיבים במסגרת ערעור שהגישה על פסק דין בית המשפט השלום בפ"ת (כב' הש' ליאת הר ציון) מיום 28.5.15. במסגרת פסק הדין, קיבל בית המשפט את תביעת המשיבים לפינוי מושכר, והורה על פינויה של המבקשת מהמושכר והשבתו לידי המשיבים.

לטענת המבקשת אין ביכולתה הכלכלית לשאת בהפקדת הערבון , שכן מצבה הכלכלי הוא בכי רע, עובדה לכך היא ייצוגה ע"י הלשכה לסיוע משפטי ואף פטור מתשלום אגרה שניתן לה.

מאידך גיסא, המשיבים טענו במסגרת תגובתם לערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, בה התייחסו לבקשת המבקשת לפטור מערבון, כי יש ביכולתה של המבקשת לשאת בתשלום העירבון, עובדה שיש ביכולתה לשלם את דמי שכירות בסך 3,000 ₪ נוסף לחפצים שונים שרכשה בשווי של 15,000 ₪ .

אחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את בקשת המבקשת בחלקה ולהפחית את סכום הערבון אותו יהא עליה להפקיד להבטחת הוצאות המשיבים. להלן נימוקי –

פטור מהפקדת ערבון – קיצורה של הלכה

1. על דרך הכלל המבקש לערער על החלטה או פסק דין של ערכאה קמא נדרש להפקיד ערובה שנועדה להבטחת הוצאות הצד שכנגד (ראה תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להלן – התקנות) ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

2.המבקש לפטור עצמו מהפקדת ערבון נדרש להוכיח שניים:

האחד - מצבו הכלכלי אינו מאפשר הפקדת הערבון.

השני – להליך הערעורי סיכויי הצלחה ממשיים (וראו, כדוגמה, בשגצ 4934/14 - מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (2014); בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (2007) ורבים אחרים).

3.השיקולים ביניהם יש לאזן בעת בחינת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון הם, מחד גיסא, כי אין לחסום בפני בעל דין את שערי בית המשפט רק בשל כך שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך; ומאידך גיסא, ההתחשבות בהפסד שעשוי להיגרם למשיבים, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה להם מקור לגביית את הוצאותיהם (רע"א 377/87 ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה - חברת מניות בפשיטת רגל הרשומה בגרמניה (1987)).

4.ובאשר לתנאי הפטור הנזכרים לעיל הרי שבכל הקשור לתנאי הראשון, בית המשפט אינו מסתפק בבחינת מסוגלותו האישית של המבקש ושל סביבתו הקרובה, על כל המתחייב בבקשת הפטור מתשלום אגרה, אלא עליו גם להוכיח שניסה להסתייע בחבריו וקרוביו לשם הפקדת העירבון, או להציג טעם מספק מדוע לא עשה כן (ראו: בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (2011)) כמו כן בית המשפט יקפיד כי המבקש יציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית באשר למצבו הכלכלי (בש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד השומה פ"ת (2011) ; ע"א 952/15 רון מקס ואח' נ' לורנס דינר (2015) . ובכל הקשור לתנאי השני, לא די בהוכחה לכאורית של סיכוי כלשהו, אף נמוך, להליך או קיומה של עילה, בדומה לבקשה לפטור מתשלום אגרה, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר כדי לקבל פטור כאמור. כאן נבחנים לרוב סוג ההליך בכלליות וכן הנסיבות הקונקרטיות של ניהול ההליך.