ע"א 52110-01-16 בן שמשון נ' באר

1.מונחת לפני בקשה להפחתת סכום הערבון שנקבע (20,000) כדי הסך של 5,000 ₪.

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט ג. הימן) מיום 20.01.2016 (תא"ח 30216-07-15) לפיו התקבלה תביעת המשיב לפינוי נכס מקרקעין, המצוי ברח' הפועל 17 נוף ים בהרצליה, זאת עד ליום 07.02.2016.

כמו כן חוייב המבקש בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.ביום 10.02.2016 ניתנה על ידי בית משפט זה (כב' השופטת י. שבח) אורכה לפינוי הנכס עד ליום 29.02.2016 שעה 12:00 בכפוף לתשלום סך של 6,000 ₪ למשיב (ראה החלטת כב' השופטת י. שבח מיום 10.02.2016).

4.המבקש סומך בקשתו על שני טעמים.

הראשון – לטענת המבקש "המדובר בתיק אשר אינו מורכב, שווי המחלוקת והיקפה אינם בסכומים גבוהים (לכל היותר ע"ס 6,000 ₪) ועל כן אין סיבה להעמיד את סכום הערבון על הצד הגבוה" (סעיף 20 לבקשה – ההדגשה במקור).

השני – סיכויי הערעור.

לשיטתו סיכויי הערעור "טובים ביותר" מאחר ו"בתום דיון ההוכחות ביהמ"ש כותב לפרוטוקול פסק דין אחר שונה בתכלית מפסק הדין הסופי שנתן !" (סעיף 2 לבקשה – ההדגשה במקור).

5.המשיב מתנגד לבקשה ועותר להגדלת סכום הערבון שנקבע.

לטענת המשיב למבקש "אין סיכוי כלשהו בערעורו", מה גם שטענת המבקש "כי בית משפט קמא נתן שני פסקי דין סותרים היא טענה הזויה הנטענת שלא בתום לב ומתוך ידיעה ברורה כי אינה אמת" (סעיף 1 לתגובה).

עוד טוען המשיב כי אין לקבל טענת המבקש להפחתת סכום הערבון נוכח העובדה כי הנזק שעלול להיגרם למשיב עומד על 6,000 ₪ (3 חודשי דמי שכירות), באשר הערבון כלל לא נועד להבטיח תשלום זה אלא אך את תשלום ההוצאות שיפסקו לטובת המשיב (סעיף 5(1) לתגובה).