ע"א 51273-07-12 ב' ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח'

א.לפנינו ערעור ברשות על פסק דינה של כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון, בית משפט השלום בחיפה, בתיק עש"א 38252-05-12, מיום 1.7.2012 לפיו נותרה עומדת על כנה החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל יונת הברפלד-אברהם מיום 27.4.2012 בתיק הוצל"פ 02-08513-05-4, המאפשרת לבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "המשיב") לממש משכון על הדירה בה גרה משפחת בן-דוד (להלן: "המערערים").

ב.להלן תמצית העובדות הרלוונטיות להכרעה ותיאור מקוצר של השתלשלות ההליכים עד כה:

המערערים רכשו דירה בבית משותף ברח' הגלבוע 44 בעפולה (חלקה 10/11 גוש 16683) בפרויקט "ניצנים" (להלן: "הדירה"), מחברת "דוד נתיב חברה לבניין בע"מ" (להלן: "נתיב"), בהתאם להסכם מיום 10.5.2001 תמורת סכום של 414,900 ₪. ביום 24.5.2001 נרשמה הערת אזהרה לטובת המערערים, בפנקסי המקרקעין.

לאחר השלמת הבנייה ותשלום מלוא התמורה, קיבלו המערערים חזקה על הדירה בתחילת שנת 2002. מימון רכישת הדירה הושג באמצעות הלוואה מבנק מזרחי בסך 178,160 ₪. לטובת בנק מזרחי נרשמה הערת אזהרה ביום 24.5.2001 וכן הודעת משכון ביום 17.7.2001.

ג.לאחר תקופת זמן התגלה, כי נתיב ערכה שתי עסקאות נוגדות באותה דירה וכי הדירה נמכרה גם למר משה נחמיאס (להלן: "נחמיאס").

בשנת 2005, כאשר נתיב היתה בהליכי פירוק, הגיש נחמיאס נגד המערערים (וכנגד נתבעים נוספים) תביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת בפני כבוד השופט יונתן אברהם (ת"א (מחוזי נצרת) 539-05 נחמיאס נ' בן דוד) בטענה כי רכש את הדירה כחודשיים לפני המערערים, ביום 18.3.2001, באמצעות הלוואת מימון מבנק דיסקונט וביום 29.3.2001 נרשמו שתי הערות אזהרה, האחת לטובתו ולטובת אשתו והשנייה לטובת בנק דיסקונט (המשיב).

ד.פסק דינו של כב' השופט יונתן אברהם ניתן ביום 10.2.2001, ונקבע בו, כי התביעה העיקרית של נחמיאס נדחית וכי עסקת המכר בין נתיב לנחמיאס היא למראית עין ועל כן – בטלה ובהתאמה, הורה על מחיקת הערת האזהרה לטובת נחמיאס ממרשם המקרקעין.

עוד נקבע – וקביעתו זו של בית המשפט המחוזי בנצרת תעמוד במרכז הדיון בערעור שלפנינו – כי המערערים רכשו את הדירה בתום לב וללא ידיעה על העסקה הנוספת הקודמת, אולם המשכון והערת האזהרה שנרשמו לטובת בנק דיסקונט בקשר עם עסקת נחמיאס עדיפים על הערת האזהרה אשר לטובת המערערים.

ה.נחמיאס הגיש ערעור בפני בית המשפט העליון על פסק דינו של כב' השופט אברהם (ע"א 2451/11) , אך חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט. מאידך גיסא, המערערים לא הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתוך התקופה שניתן היה להגיש את הערעור. בחלוף תקופת הערעור, הגישו המערערים בקשה ומתן ארכה להגשת ערעור, ואולם, בקשה זו נדחתה בהחלטתו של כבוד הרשם גיא שני מיום 20.2.2012.

ו.במקביל החל המשיב לפעול למימוש זכותו בדירה במסגרת תיק הוצאה לפועל נגד נחמיאס. אל תיק ההוצאה לפועל של נחמיאס צורפו כחייבים, לפי בקשת הבנק, המערערים וזאת מכוח הכרזתם כעל הבעלים בנכס לפי פסק דינו הנ"ל של בית המשפט המחוזי בנצרת, וזאת כפי שנכתב בהחלטתה של כב' הרשמת יונת הברפלד-אברהם, מיום 7.10.2011 (נספח ז' בתיק המוצגים של המערערים).