ע"א 50728-10-12 אלקבץ ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב

השופט רמי אמיר :

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות מיום 13.8.12 בחמש תביעות מאוחדות- ת.א. 3001/04, 3425/04, 3426/04, 3427/04, 3428/04.

   ההליך ופסק הדין בבית משפט קמא

2. בכל חמש התביעות הוגשו תביעות פינוי והריסה שעניינן במגרש אחד בבית דגן, המהווה חלק מחלקות 37-29 ו-39 בגוש 6098 ומחלקות 5-4 ו-97 בגוש 6100. המגרש סומן באות "א" ובקו תוחם מושחר במפה מצבית של המודד בן-נתן מיום 13.8.04, שצורפה כנספח לכל התביעות, ואף הוצגה בפנינו כ-מע/32 (בתיק מוצגי המערערים) ו-ממ/3 (בתיק מוצגי המשיב). המגרש המסומן "א" ייקרא להלן "המגרש", והמפה המצבית תיקרא להלן "מפת המודד" או "המפה".

   התובע בכל חמש התביעות הוא מנהל מקרקעי ישראל בשם רשות הפיתוח, כבעלי המקרקעין – וזהו המשיב בפנינו, שייקרא להלן "התובע".

   הנתבעים בכל חמש התביעות הם בני משפחה גרעינית אחת: זוג הורים (הנתבעים 10-9) וארבעה זוגות של ילדיהם ובני זוגם (הנתבעים 2-1, 4-3, 6-5, 8-7) – ואלו המערערים בפנינו, אשר מספריהם בערעור כסדר מספריהם כנתבעים בפסה"ד, וייקראו להלן "הנתבעים".

    

3. בכל התביעות נטען, כי הנתבעים הם פולשים, שבנו במגרש מספר מבנים ללא כל זכות או רשות.

   לחלופין ובנוסף נטען בארבע מתוך התביעות, כי אף אם יש לראות בנתבעים כבני רשות מכללא, הרי שהרשות בוטלה בעצם הגשת התביעה.

   טענה חלופית זו לא נטענה בתביעה שהוגשה נגד הנתבעים 2-1, אך כיוון שהתביעות אוחדו, והגנת כל הנתבעים התנהלה יחדיו וע"י אותו עורך דין, ולא נעשתה כל הבחנה בין הנתבעים השונים לעניין זה בניהול ההגנה - יש לראות את הנתבעים 2-1 כמי שהסכימו להרחבת החזית בעניין הטענה החלופית גם לעניינם.

    

4. עוד יש לציין, כי בתביעה נגד ההורים הנתבעים 10-9, טען התובע, שההורים הם דיירים מוגנים במבנה מקורי מצומצם שנבנה במגרש, אך כי הדיירות המוגנת התמצתה באותו מבנה מקורי, וכי כל תוספות הבנייה מעבר לכך, כמו גם המגרש כולו, אינם בגדרה של הדיירות המוגנת.

   הנתבעים 10-9 הודו, כמובן, בעצם הדיירות המוגנת, אך חלקו על היקף תחולתה המצומצם כנטען בתביעה, וטענו כי צמצום זה הוא שרירותי, לא מדויק, ואינו משקף דברים לאמיתם.