ע"א 4990-05-15 עבד אלחלים חלקי חילוף לרכב (2003) בע"מ נ' יאיר מצברים בע"מ

1.בשנים 2010-2011 רכשה המערערת מצברים מאת המשיבה. משנותר חוב שלא שולם לה, תבעה המשיבה את המערערת כי תשלם סך 28,148 ₪, יתרת החוב בגין המצברים. המערערת התגוננה בטענה כי אין היא חייבת דבר. אדרבא, מקצת מן המצברים שהמשיבה סיפקה לה היו פגומים, ולכן היא עומדת לה יתרת זכות בחשבון עם המשיבה, כך המערערת.

2.בית המשפט קמא קיבל במלואה את התביעה כשהוא קובע, כי הוכח שהמערערת קיבלה את המצברים מושא התביעה, דוחה את הטענה כי המערערת שילמה בגינם, ואיננו מקבל את הטענה בדבר הפגם במקצת המצברים שנמכרו לה.

3.על פסיקה זו הוגש ערעור, ובו שבה המערערת ומעלה את אשר העלתה בפני בית המשפט קמא.

4.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, לא מצאתי טעם להתערבות בפסק הדין קמא.

ככל הנוגע לטענות הנוגעות למסירת מצברים לידי המערערת ואי־התשלום בגינם, עניין לנו בממצאים שבעובדה שיצאו מלפני הערכאה המבררת, ובכגון דא אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב, להוציא מקרים היוצאים מגדר הרגיל. המקרה שלפנינו איננו נמנה על מקרים אלה. למעלה מן הדרוש אומר, כי מסירת המצברים הוכחה בחשבוניות ותעודות משלוח, ומנגד לא הוכח התשלום בגין אלה (אדרבא, נראה כי היום אין עוד חולק, כי שיקים שנמסרו בגין המצברים לא נפרעו).

ואשר לטענה בקשר עם מצברים פגומים: המערערת טענה, כי לפי שהיה נהוג עם המשיבה, היא החזירה לידיה מצברים אותם היא מצאה לקויים, אלא שזיכוי בגינם היא לא קיבלה. אלא שמסתבר, כי מצברים אלו נמסרו לידי חברה בשם טלרון, שרכשה את פעילותה של המשיבה. ואמנם, עצם המסירה לידי טלרון ולא לידי המשיבה אינה פוטרת את המשיבה מהתחייבויותיה כלפי המערערת בקשר עם טיבם של המצברים, ואם היה מוכח כי מקצת מן המצברים אינם תקינים, כי אז היה מקום לזיכויה בהתאם, בהתחשבנות שבינה לבין המשיבה. אלא שעצם החזרת המצברים לידי טלרון אינה מוכיחה כי אלה היו פגומים. המערערת לא הניחה לפני בית המשפט קמא כל ראיה המוכיחה כי המצברים שמסרה לידי טלרון היו לקויים, ומשום כך לא עמדה בפני כב' הרשם הבכיר כל ברירה כי אם לדחות את טענותיה בסוגיה זו.

5.משום כל הטעמים הללו הנני דוחה את הערעור. בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.