ע"א 49463-12-14 טיקוצקי נ' גלידת שטראוס בעמ

לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הערעור- (פסק"ד של השופט ימיני בת"ט 51131-02-12 מיום 18.11.14), בהודעת הערעור, בבקשה שלפניי, געתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

פסק הדין ניתן לאחר שמיעת העדים- דביר נאור, אייל יולזרי, דב טיקוצקי, עיון בחוות הדעת של כבירי (שלא נחקרה) והמומחה האחר יצחק חגג. השופט ימיני העדיף את עדי התובעת על פני עדותו היחידה של המבקש (שלא הביא את בנו לעדות).

הנחת המוצא לדיון בבקשת עיכוב ביצוע, הקבועה בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הינה כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. דהיינו, הזוכה זכאי ליהנות מפסק הדין בסמוך למועד נתינתו, והוא אינו נדרש להמתין להכרעה בערעור. מכך נובע, שאם יתקבל הערעור בסופו של יום, אז (ורק אז) יהיה על הזוכה להשיב את שקיבל לידי המערער. עם זאת, תקנה 467 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לעכב ביצועו של פסק דין, כחריג לכלל, אם הוכיח מבקש עיכוב הביצוע קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במסגרת התנאי השני בדבר מאזן הנוחות, לא די להוכיח כי לזוכה (המשיב בערעור) לא ייגרם נזק מעיכוב נוסף בביצוע פסק הדין, אלא על המבקש להוכיח כי ככל שפסק הדין יבוצע ללא דיחוי הרי שהוא ייתקל בקושי משמעותי בהשבת המצב לקדמותו.

אלו העקרונות המנחים שלאורם יש לבחון בקשות עיכוב ביצוע, והם חלים בראש ובראשונה על פסקי דין שקובעים חיוב כספי.

הנה כי כן, הנחת המוצא בנוגע לפסקי דין שמטילים חיובים כספיים הינה כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר כשלעצמו מצב בלתי הפיך, וכי כספים ששולמו ניתנים להשבה בסופו של יום אם יתקבל הערעור (ראה, למשל: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002); ע"א 4757/05 בנק הפועלים בע"מ – אגף משכן נ' זיתוני (פורסם בנבו, 2.6.2005); ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.2009)).

בענייננו, לעניין מאזן הנוחות, טוענת המערער כי הוא נכה החי מקיצבה ולכן יקשה עליו ואין לו רזרבות שיאפשרו לו לפרוע את פסק הדין. עם כל הכבוד נתוניו האישים של המערער יוכלו להוות אינדיקציה לבקשות להסדר תשלומים או בקשות בהוצל"פ ואינן עילה לפי הדין לעיכוב ביצוע. החשוב היה לצורך מאזן הנוחות שהמבקש יצביע על חשש שאם ישלם והערעור יתקבל יהיה קושי להשב את הסכומים ששילם, ולא היא.

בהקשר זה מוטל על המערערת להוכיח כי המקרה הספציפי הינו חריג לכלל האמור לעיל וקיים חשש מבוסס כאמור, כי לא ניתן יהיה לגבות בחזרה מהזוכה (המשיב) את הכספים שישולמו לו (ראה, למשל: רע"א 7361/12 Lehman Brothers LLC נ' לאוקורד השקעות אלטרנטיביות בע"מ (פורסם בנבו, 14.1.2013); רע"א 7673/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' גבעולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 24.1.2013)).