- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ע"א 4946/16 - א' שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון
|
ע"א בית המשפט העליון |
4946-16-א'
12.9.2016 |
|
בפני כב' השופט: א' שהם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: שלמה סעד עו"ד מוחמד עזירי |
המשיב: פקיד שומה אשקלון עו"ד רוני זלושינסקי |
| החלטה | |
- לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון), בעמ"ה 9266-03-14, מיום 17.3.2016, עד להכרעה בערעור על פסק הדין.
Law
רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי
- המבקש הינו קבלן כוח אדם אשר מספק עובדי כפיים למפעלים ולעסקים שונים.
- בין השנים 2011-2008, העסיק המבקש מסתננים מסודן ואריתריאה (להלן: העובדים), המחזיקים ברישיון זמני לשהייה בישראל מסוג 2(א)(5), אשר הונפק להם, בהתאם לסעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).
- ביום 26.1.2014, הוציא פקיד שומה אשקלון (להלן: המשיב או פקיד השומה) למבקש שומת מס לשנים 2011-2008 (להלן: שנות המס), לפי מיטב השפיטה. בגדרה של שומה זו, חויב המבקש בסכום של 12,698,411 ₪, בגין הרכיבים הבאים: היטל העסקת עובדים זרים, לפי סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית 2004-2003), התשס"ג – 2003 (להלן: חוק ההיטל); זקיפת שווי הטבות לעובדים זרים, לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); ביטול נקודות זיכוי, לפי סעיפים 33א, 34 ו-36 לפקודה; ואי ניכוי מס במקור, לפי סעיף 164 לפקודה (להלן: השומה). עוד במסגרת השומה, חויב המבקש בתשלום קנסות והפרשי הצמדה וריבית בסך של 5,867,515 ₪
- המבקש הגיש ערעור על החיובים שנקבעו בשומה זו, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטען, בין היתר, כי העובדים שהעסיק אינם "עובדים זרים" כאמור בחוק ההיטל, אלא מדובר בפליטים כהגדרתם באמנת הפליטים, אשר לגביהם חוק ההיטל אינו חל.
- ביום 17.3.2016, ניתן פסק הדין מושא הבקשה שלפניי. במסגרת פסק הדין, דחה בית משפט קמא את טענתו של המבקש, לפיה מעמדם של העובדים, הינו כשל פליטים, שיש לראותם כתושבי ישראל, בקובעו כי המבקש "לא הוכיח כי מתקיימים, בכל אחד מהם (מהעובדים – א.ש.), התנאים המזכים במעמד שכזה", שכן הבקשות למקלט שהגיש המערער בעניינם של העובדים (להלן: הבקשות למקלט), אינן מלמדות, כי "עובד כלשהו הוכר פוזיטיבית, כפליט או מבקש מקלט. מאז הגשת הבקשות שהוצגו, חלפו למעלה משבע שנים, ולא הוצג מידע עדכני לגביהן...".
בהמשך, עמד בית משפט קמא על טענת המערער, לפיה יש לראות את העובדים כפליטים, הן משום שהמדינה מתחמקת מלדון בבקשות למקלט שהוגשו על ידם, והן בשל המצב השורר במדינותיהם, והספק במעמדם המשפטי – ודחה אותה, בקובעו, כי:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
