ע"א 48186-08-16 קבלו נ' עיריית רמת גן

1. לפני בקשה "דחופה" לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן בתאריך 15/5/16 (להלן: פסק הדין) ועניינו פינוייה של המבקשת מדירת המגורים ברח' גאולים 4, רמת גן.

העובדות הצריכות לעניין

2. מהבקשה עולה, כי המבקשת מתגוררת בדירה נשוא הבקשה מזה כ – 37 שנים. מדובר בדירה שניתנה לשימושה על ידי המשיבה, ולדבריה, היא לא נדרשה לשלם דמי שכירות מעולם וכי הדירה נמסרה לשימושה "מטעמים סוציאליים בלבד".

המדובר הוא במתחם גאולים, שהמשיבה התחייבה להרוס את כל הבניינים שבו מכח תוכנית מתאר, ובמסגרת פעולותיה אלו פינתה כבר את מרבית הדיירים, חלקם כנגד תשלום פיצוי.

עוד הוברר, כי המשיבה הסכימה לשלם למבקשת פיצוי בסך של 200,000 ₪ בגין פינוייה, חרף העובדה שאין לה כל זכויות בנכס שנמסר לשימושה, אולם המבקשת מסרבת לפיצוי ודורשת דיור חלופי תחת הדירה בה היא מתגוררת, דרישה שהמשיבה איננה מוכנה להיענות לה.

מתגובת המשיבה עולה, כי בינה לבין המבקשת נוהלו דיונים משפטיים רבים, אולם כל נסיון להסדיר את פינוייה של המבקשת הושם לאל בשל דרישתה הבלתי מתפשרת לקבלת דירה אחרת תחת הדירה שפינוייה מבוקש.

דיון והכרעה

3. הלכה רבת שנים היא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, להלן: תקנות סדר הדין האזרחינ).

ככלל, קיימים שני תנאים מצטברים לעיכוב ביצוע פסקי דין:

האחר – סיכויי הערעור.