ע"א 48137-07-17

בבקשה לעיכוב ביצוע

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בתל-אביב יפו (כבוד השופטת כרמלה האפט) בת.א. 18361-02-13 מיום 4/6/17 (להלן: "פסק הדין").

רקע

1.המנוחה, הגברת נעימה ברוכים ז"ל (להלן: "המנוחה") הייתה עד לפטירתה, ביום 21/4/08, השוכרת בשכירות מוגנת מ"עמידר" של דירה בת שלושה חדרים המצוייה בקומה ב' בבניין הבנוי על חלקה (חלק) 85 בגוש 6984 והמצוי ברחוב נס הרים 8 בתל אביב (להלן: "הדירה").

2.המבקשת הינה עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות (נוסח חדש), התשכ"ד-1964 (להלן: "העירייה" או "המבקשת"), אליה העבירה "עמידר" את הניהול והזכויות בדירה בעקבות הפקעת הנכס על ידי העירייה.

3.המשיב, יניב כהן (להלן: "המשיב") הינו נכדה של המנוחה, הטוען להיותו דייר מוגן תחת האחרונה – מכוח הוראת סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972.

4. בחודש פברואר 2012 הוגשה תביעה (ת.א. 18361-02-12) על ידי מר אבי ברוכים, בן דודו של המשיב ונכדה האחר של המנוחה (להלן: "ברוכים") – במסגרתה עתר למתן פסק דין המצהיר כי הינו בעל זכויות של דיירות מוגנת בדירה, תחת סבתו המנוחה.

העירייה מצידה הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לפינוי וסילוק ידו של ברוכים, כמו גם של המשיב, מהדירה.

5.בתאריך 5/9/15 ניתן פסק דין בתביעות האמורות. בית המשפט דחה את תביעת ברוכים, קיבל את תביעת העירייה והורה על פינויים של ברוכים והמשיב מהדירה תוך חיוב האחרונים בהוצאות (להלן: "פסק הדין הראשון").

6.במסגרת ערעורים שהגישו ברוכים והמשיב על פסק הדין הראשון לבית משפט זה (ע"א 56054-10-15, ע"א 17993-11-15, בהתאמה), דחה בית המשפט שלערעור את ערעור ברוכים. אשר לערעורו של המשיב, הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, על החזרת הדיון לבית משפט קמא – על מנת שיבחן את הראיות הנוספות אותן ביקש המשיב להגיש במסגרת הערעור (להלן: "הראיות הנוספות").

בפסק הדין מושא הערעור דנא, נתהפכו היוצרות. בית משפט קמא הכיר במשיב כדייר מוגן בדירה ודחה את תביעת העירייה לפינויו מהדירה.