שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ ואח'

1.המערערת (להלן: "שירביט") הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת שרון גלר) מיום 23/7/13 בתא"מ 32615-09-12 ולפיו חויבה לשלם למשיבה 2 (להלן: "אלדן") כמבטחת של המשיב (להלן: "המשיב" או "הנתבע") בגין נזקים שאירעו לרכב המבוטח על ידי אלדן.

2.בכתב התביעה נטען, כי התביעה הוגשה בגין אירוע מיום 30/6/11 ,כאשר במהלך חניית רכב המבוטח ע"י אלדן נסע המשיב בשכרות (כך נטען בכתב התביעה) ופגע בתמרור אשר נפל ופגע ברכב אלדן.

המשיב הכחיש בבית משפט קמא כי הוא פגע בתמרור וכי היה מעורב בנפילת התמרור אך הוא אישר, כי הוא עבר במקום הנדון ואישר, כי הדבר נעשה תוך נסיעה פרועה ובמהלך מרדף משטרתי.

בית משפט קמא קיבל את טענת אלדן, כי המשיב אכן פגע בתמרור אשר נפל על רכב אלדן וגרם לו לנזק.

3.המחלוקת העיקרית היא בין המשיב לבין שירביט, כיוון ששירביט טענה, כי במקרה דנן, היתה קיימת הסתכנות מדעת העולה כפעולה בזדון אשר מחריגה את הפוליסה ועל כן היא איננה צריכה לבטח את המשיב.

4.בית משפט קמא דחה את טענותיה של שירביט. נקבע, כי על פי גרסתו של המשיב – הנתבע התנהגותו שיקפה נהיגה היסטרית, תוך הפעלת שיקול דעת שגוי בלשון המעטה, תוך ביצוע של עבירות התעבורה ותוך אי ציות להוראות השוטרים לעצור.

נקבע, כי התנהלות זו של הנתבע ראויה לגינוי ככל שתהיה, אין בה בהכרח כדי לשקף פעולה בזדון אשר מקימה את החריג בפוליסה.

נקבע, כי לא הוכח שהנתבע 1 נהג כשהוא תחת השפעת אלכוהול. סעיף אישום זה לא נכלל בכתב האישום ואין בסיס ראייתי המקים טענה ממשית של הסתכנות מרצון.

הנתבע אישר כי שתה כמות של כוס אחת אלכוהול מספר שעות לפני האירוע אך אין ראיה כי בעת האירוע נהג תחת השפעת אלכוהול.

עוד נקבע, כי התנהלות הנתבע עובר לאירוע בעת המרדף המשטרתי, אין בה בהכרח כדי להתיישב עם פעולה בזדון והיא יכולה גם להתיישב עם התנהגות רשלנית, ילדותית, בלתי אחראית ולא בהכרח על התנהלות מעבר לכך.

על כן נקבע, כי על שירביט כמבטחת הנתבע לשלם לאלדן את סכום התביעה.