ע"א 45957-05-14 ספיר נ' שובל ואח'

1.המבקש תבע את המשיבים בגין חוב שהם חבים לו, על סך 50,000 ₪. משלא הוגש כתב הגנה – ניתן פסק דין נגדם. אחר כך פנתה אמו של המשיב 1 לבית המשפט וטענה כי קיבלה לידיה את פסק הדין, אך אין היא מכירה את התובע (המבקש) ואין לה כל קשר לעניין. היא ביקשה כי יחדלו להטריד אותה, כלשונה.

2.בית המשפט קמא ראה בפנייתה זו של אם המשיב 1 בקשה לביטול פסק דין, ולאחר ששמע את האם ביטל את פסק הדין מחמת הצדק, כיוון שהמצאת כתבי בי־דין נעשתה לאחר שהמשיב 1 עזב את הארץ.

3.על החלטה זו באה בקשת הרשות לערער שלפניי, ובה טוען המבקש, כי אֵם המשיב 1 הינה מורשית לקבל בשם בנה כתבי בי־דין, ולראיה – היא הגישה בשם בנה בקשה לביטול פסק הדין. על כך היא מוסיפה, כי חל בענייננו כלל הידיעה, משמע המשיב 1 ידע אודות ההליך, מסקנה המתבקשת מפניית אמו לבית המשפט.

4.טעם הנני רואה בערעור. אחת מן השתיים חייבת שתתקיים: החלופה האחת – אמו של המשיב 1 מורשית לקבל כתבי בי־דין בשם בנה, והחלופה המשלימה – האֵם אינה מורשית לכך. אם אין היא מורשית, אזי לא היה בידה גם לבקש את ביטולו של פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. מלים אחרות, לא היתה לפני בית המשפט בקשה של בעל דין לביטולו של פסק הדין. ואם כך הוא, אזי לא היה מקום לדון בבקשה, ואת פסק הדין צריך היה להותיר על כנו. ואם אמו של המשיב 1 כן מורשית לקבל בשמו כתבי בי־דין, אזי ההמצאה היתה מלכתחילה תקינה, ולכן בדין ניתן פסק הדין, ואין לבטלו מחמת הצדק.

5.מטעם זה הנני מקבל את הבקשה ומבטל את ההחלטה שביטלה את פסק הדין. פסק הדין שניתן מלכתחילה בבית משפט השלום נותר על כנו.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.