ע"א 45456-03-17 נג'אר נ' עירית שפרעם ואח'
|
ע"א בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
45456-03-17
14.6.2017 |
|
בפני הרשמת: תמר נסים שי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: פלוני אלמוני |
המשיבות: 1. עירית שפרעם 2. שירביט חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
|
לפניי בקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת עירבון ולחילופין, להפחיתו באופן משמעותי.
עסקינן בערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא (כב' השופטת נבילה דלה-מוסא) שניתן ביום 17.2.17, ובמסגרתו נדחתה תביעתו של המבקש לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך אירוע שהתרחש בבניין העיריה - המשיבה 1, והמבקש חויב בתשלום הוצאות למשיבות.
לאחר עיון, בבקשה ובתגובות, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הכלל הקבוע בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הינו כי המערער חייב לערוב להוצאות המשיב. פטור מהפקדת עירבון הינו בבחינת החריג לכלל ועל המבקש פטור להוכיח שני תנאים מצטברים והם - כי הוא נעדר יכולת כלכלית וכי טובים סיכויי הערעור. די כי אחד התנאים אינו מתקיים כדי להצדיק דחיית הבקשה (ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 17.10.2007)).
אשר ליכולת הכלכלית – המבקש טוען כי הכנסתו מסתכמת בסך של 6,000 ₪ המשמשים מקור פרנסה יחיד למשפחה המונה 6 נפשות (זוג וארבעה ילדים). בגין האירוע נושא פסק הדין, נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 25%. לבקשה צורפו תלושי שכר לחודשים ינואר-פברואר 2017 ולתשובה לתגובה צורפו גם חוות הדעת הרפואית שהגיש לבית המשפט קמא, תדפיס חשבון הבנק לחודשים ינואר-אפריל 2017 (ממנו עולה כי החשבון נמצא כל העת ביתרת חובה) ואישור מטעם המל"ל בדבר תקופות העסקה.
עם זאת, המבקש לא צירף לבקשה אסמכתאות כלשהן לעניין הוצאות התא המשפחתי ולא פרט דבר בכל הנוגע לרכושו ולרכוש בת זוגו ולפיכך אין לפניי תמונה מלאה ושלמה ביחס למצבו.
זאת ועוד, המבקש לא פירט דבר ביחס לאפשרות לגייס כספים ממקורות אחרים חלף בקשה זו. ודוק, הלכה היא כי אין להסתפק בבחינת מסוגלותו האישית של המבקש וסביבתו הקרובה להפקיד את העירבון, אלא על המבקש להוכיח כי ניסה להסתייע בחבריו וקרוביו או להציג טעם מספק מדוע לא עשה כן (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו 21.7.14)). אף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
למעלה מן הדרוש אציין כי אף סיכויי הערעור אינם גבוהים. טענות המבקש מופנות בעיקרן כלפי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא אשר ביסס הכרעותיו על מידת המהימנות שייחס לעדות המבקש בשים לב לסתירות שנמצאו בינה לבין יתר העדויות. כידוע, ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בקביעות מסוג זה ולא מצאתי כי במקרה זה יש לסטות מהכלל.
על יסוד האמור לעיל הבקשה נדחית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|